ד"ר אבולעפייה: המצב הלאומי הוא שיקוף לנפש שלנו

ד"ר מיכאל אבועלפייה הוא פסיכיאטר לילדים ונוער, מנהל מכון אבועלפייה לפסיכותרפיה יהודית ומעביר את ימיו להכשיר מטפלים שיתנו מענה טיפולי נפשי אמוני. כבר בשבעה באוקטובר הוא ידע את מקומו והעלה סרטון לרשתות החברתיות בנושא חרדות, הוא הבין שהעם נמצא בטראומה קשה ונתן מענה נפשי ראשוני לכל דורש. ד"ר אבולעפייה הגיע לסרוגים לתת לנו כלים להתמודד עם הטלטלות בנפש שאנו עוברים.

המילה הכי פופולרית היום זה חוסן, מהו חוסן?

"תדמייני בית ספר לחוסן נפשי, מה מלמדים שם? מתחילים בחמש דקות הרפיה, עושים ספורט, מדברים על מה שמרגישים, מעוררים את הרגשות בלי לפחד לדבר על זה. הקשבה למה שקורה לילד. מדמיינים ציור חיובי של  איך נתהלך בארץ בלי מלווה נשק, בלי בטונדות בטרמפיאדות, בלי פקקים במחסומים, כי לא יהיו מחסומים, מה שקורה עכשיו כל ההתמגנות הזו, זה לא רגיל ולא נורמלי, אנחנו במלחמת העצמאות השניה, כדי לצאת מהכבלים".

מה עושים עם החרדות שמציפות?

"המלחמה היא על הפחד, לא להכנס למשחק שלהם, הם עובדים עם הרבה אכזריות והרבה מצלמות ולא ניתן להם, נשמור על עצמנו מפני המסכים, לא צריך להתעדכן כל שעה וכל דקה במה שקורה, להוריד את המינון, להתעדכן בלי אובר מסכים כי זה מנתק את האדם מעצמו וצריך לחבר את האדם לעצמו"

גם אם לא נהיה מחוברים לחדשות, הידיעות על הנופלים והפצועים מאד קשות

ד"ר אבועלפייה מציע לא להתנגד לכאב "לא להתכחש לגל חרדה, לנרמל רגשות, לתמלל רגשות, זה בסדר להרגיש רעד ומועקה. צריך לאפשר לגוף לעבוד עם המטענים הרגישיים שלנו, להיפגש עם השיקוף הגופני של הרגש שם נוציא את המועקה, אם הגוף מביע תגובה, זה טוב זה מנקה את הרגש הפנימי".

הוא מוסיף כי צריך למסגר את הסיפור של המלחמה באור אחר, חיובי יותר "האמונה והשכל שצריך להיות בסיפור היא תמונה חיובית, המלחמה הזו היא לא סתם, זה אירוע היסטורי עצום. יש פה מהלך של נסירה, בעם היינו- גב אל גב, הנסירה היא כואבת אבל המגמה שלה זה להפוך אותנו פנים אל פנים. אני לוקח על עצמי להשתנות לקחת החלטות, לתת מעצמי יותר, להקשיב למה שעובר עלי, לחזק את הזוגיות, שינוי התודעה לתודעה של אור"

ד"ר אבולעפייה מסביר זאת כך "הרמח"ל, הרב קוק, הרבי מלובבטיש והאר"י ז"ל סברו כי ההנהגה של שכר ועונש הסתיימה ועכשיו עברנו להנהגה הרבה יותר עצמתית "הנהגת היחוד", הטוב נמצא צריך לראות אותו ולהפגש איתו, זמן להעמקת האישיות, כולנו התעלנו לרמה אחרת במלחמה הזו".

"ברמה הלאומית הסתובבנו עם הרגשת ביטחון מדומה, שיקוף למה שקורה לנו בנפש"

מה מחכה לנו אחרי המלחמה, מבחינה נפשית?

"זה נראה שכולנו נהיה חרדתיים ופוסט טראומתים אבל לא. הכל תלוי בסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו, אנחנו צריכים לספר לעצמנו סיפור של ישועה, קוממיות, הצלחה "אין בין גלות לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות"  אנחנו נהיה עם עצמי,

עוצמתי ועצמאי זקוף קומה ללכת ולהאמין בחיים, להיות אנשים גדולים".

ד"ר אבועלפייה מתאר את המצב הלאומי כשיקוף למה שקורה לנו בנפש "ברמה הפוליטית היתה התכחשות של המציאות מעבר לגדר, חוסר הקשבה למציאות ובמקביל זה מה שקרה לנו בנפש. כשאני מאפשר לעצמי לבכות, אני מפתח עולם יותר רחב, אני חזק כשאני בוכה, אני חזק כשאני מרגיש"

"הנטייה הלאומית היתה שלא צריך לחשוש היינו בטוחים בעצמנו, זהו ביטחון מדומה שהוא מסוכן גם לנו כאנשים פרטיים אני חושב שהכל בסדר ואז אני לא קשוב לאשתי לילדי לשכני ולמי שצריך את עזרתי, העבודה היא לצאת מעצמנו ולהקשיב. אם לדוגמא אדם רווק מרגיש בודד שימנף את הכאב ויקים קבוצה של רווקים שיהיו יחד, אם אדם כל הזמן באכילה רגשית שיחלק מזון לחיילים למנף את הקונפליקט"

אנחנו מאוחדים בשורש

אנחנו עם גדול, בחדשות צריך להגיד את זה אנחנו מאוחדים מאד במקור, בשורש, זה הכח שלנו וכל המקשקשים והמסכסים הם חיצוניים מאד זה לא אנחנו.

בסוף החיילים מלמדים אותנו תורה, תורת הנפילות איך מתוך התופת רואים שמחה, הם מאד עצמתיים ומאד שמחים שם.

מה עם הנשים שמחזיקות את הכל לבד עכשיו?

ד"ר אבועלפייה מסביר שיש בתוכנו גם בחינת אבא וגם בחינת אמא וזה הזמן לגדול באחת מהבחינות "בתוכנו יש בחינה של אבא ואמא, אחד החידושים של הפסיכותרפיה היהודית זה שיש הקבלה בין העולמות, זה שיש הקבלה בין מה שקורה ביני לבין עצמי לבין מה שקורה ביני לבין סביבתי.

יש אצל כולנו "מוח אם ומוח אב", כרגע אישה צריכה לגדל מקום שנקרא אבא זהו מקום חוייתי נוכח, בעל ביטחון קיומי. "מוח אם" זה מקום יותר חושב, מרגיש, רוצה. כדי להמתיק את הדינים יש לפתח חשיבה חיובית, להפנות את הרגשות לדברים חשובים, ובכך את מגדלת מוח אב ואם באישיות שלך זוהי הזמנה לגדול, ליפול ולגדול לא להתבלבל, יש השגחה בזה שהתמנתי להיות האמא של הילדים האלה. אני מזמין כל אחד להסתכל אחרת הכל בידי שמיים חוץ מראיית שמיים לראות את המימד השמימי בתוך המימד הארצי, לא יראת שמיים, כפי שאנחנו רגילים לחשוב של פחד שאחטוף כאפה מלמעלה אלא ראיית שמיים – ראיה מעל הקרקע"

חג החנוכה כל כך מדוייק למצב שלנו

חג החנוכה הוא בדיוק הזמן המתאים, בדרך כלל אישה מדליקה נרות שבת בבית ונר חנוכה בחוץ, התיקון היום שהאישה תדליק נר חנוכה ויש פה תיקון עם דמות האב בחיים שלה.

דרכים לעבוד עם פוסט טראומה: אמונה, יצירה, עשייה ועוד

כל אחד לקח את המלחמה למקום אחר יש כאלו שהתחזקו באמונה, יש כאלו שהיו יותר בעשייה חברתית, חלק תירגמו זאת ליצירה לכתוב את זה ולשיר את זה. ד"ר אבועלפייה מגדיר זאת כך "יש בתוכנו 10 כוחות נפש כוחות של תורה, חול, נתינה, יצירה, גוף ועוד וצריך לפתח אותם כל הזמן, לתת מקום לכל כח בנפש.

הוא  נותן דגש על פעילות גופנית "לצאת לפארק ליד הבית , לנשום אוויר, לא לחשוש, אם פיקוד העורף אומר שאסור אז לא, אבל מותר לטייל ביהודה ושומרון כל השאר זה חרדה אני חופשי לעשות מה שאני רוצה"

מתי נדע שצריך התערבות טיפולית או תרופתית?

"כשיש בעיה בתפקוד. חוסר שינה לדוגמא זה קריטי כי בלילה אנחנו עוברים ניקוי. לישון מוקדם ולקום מוקדם, השינה היא אחד המארגנים של הנפש.

יש תוסף תזונה שנקרא מלטונין, אי אפשר לקנות אותו בארץ, אפשר להזמין באנטרנט, זהו תוסף טבעי לשינה בלי התמכרות, 1 מיליגרם עד 20 מיליגרם. כשאדם הולך לישון הוא נושם, חולם ועובר סדנה טיפולית. אם אדם ניסה מלטונין, ספורט יצירה, התנדבות והוא לא באיזון, "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים", ללכת למטפל בעל אמונה והאמונה זה לא רק אדם דתי אלא אדם שמאמין בכח הריפוי".

טיפול במחיר אפסי לכל האוכלוסיה

המכון של ד"ר אבועלפייה פתח פרוייקט, שממומן ברובו מתרומות, בשם "ויהי אור", מטפלים בפריסה ארצית שנותנים טיפול לכל האוכלוסיה במחיר אפסי. ד"ר אבועלפייה מתאר את המיזם "המטרה לטפל בכמה שיותר אנשים, כל אחד עבר חוויה בזמן המלחמה וכדאי להתנקות ולעשות את השטיפה הפנימית, להשתחרר מהכאב דרך הגוף דרך נשימות, ריברסינג, דרך שיטות טיפול שונות המאפשרות להוציא את הרגש החוצה לגוף ולמרחב".

כאב הוא כמו אב, כל דבר בעולם הוא כדי להעלות אותנו למעלה, אין בשפה העברית ירידה שלא כלול בתוכה שורש עליה. למשל במילים נפילה- מפעילה, נסיון – נס, משבר- לידה, כישלון מכשל, רעות להיות ער"

ומסכם ד"ר אבועלפייה באופטימיות גדולה "לא לפחד מזה, לא לפחד לאבד שליטה, להשתגע, לתת לזה להיות ,לא לפחד מהפחד ונצא בקומה זקופה בעזרת ה'".

צילום: למי עזוז ודודי פלוג | עריכה: ידידיה כהן | הפקה: אשר רוט