אחות החטופה: איך לעזאזל הצלב האדום לא מגיע אלינו

ירדן גונן אחותה של רומי שנחטפה לעזה מהמסיבה ברעים השתתפה בועדת הבריאות של הכנסת וקבלה על כך שהמדינה לא משמיעה את הקול של החטופים במשרדי הבריאות בעולם והפנתה אצבע מאשימה כלפי הצלב האדום.

"אני יושבת שישים יום אחרי (החטיפה) ושבוע של שחרורים שבמתווה שהוגדר על ידי הממשלה. זה נשים, אימהות וילדים שכל יום ליטרלי זו יכולה להיות אחותי ואז עובר עוד יום וכך עובר עוד שבוע ואז אני מתעוררת בבוקר, אין רשימה וחזרנו למלחמה", אמרה בפתח דבריה.

"איך אחותי מרגישה שהיא רואה אחרות משתחררו?"

גונן המשיכה את זעקתה וסיפרה על התחושות שעלו בקרב המשוחררים. "איך אני או מישהו יכול לחיות עם עצמו שיודעים שכל מי ששם בטח לא בחר ולהישאר שם ומרגיש ננטש. אנשים שחזרו אמרו דבר ראשון, שכחתם אותנו? לא אכפת לכם? איך אחותי מרגישה עכשיו שהיא יודעת ששחררו נשים ושאני יודעת שיש משפחות שראו אותה והיא ראתה אותם שהיא משתחררות".

לדבריה, "עברו חמישה ימים מאז חידוש הלחימה והם דואגים למצב הבריאותי והנפשי של מי ששב, זה חשוב מאוד ולמידה מאוד הכרחית. זה פשוט לא מספק, איך אתמול הגיעו לכיכר אמא והבת שלה ששוחררו ואמרו אנחנו לא יכולים לדאוג לעצמי שאני יודעת שיש שם עו 17 נשים ו-120 גברים בכל הגילאים. איך אני יכולה לשבת ולדאוג לעצמי שאני יודעת מה הם עוברים שם, איך הם אמורים לטפל במתווה שעשיתם. הוא רלוונטי אך באותה נשימה הוא לא רלוונטי בכלל. אני צריכה את אחותי בבית".

"הם צריכים אבא, ילד, סבא, בן. כל אחד שם הוא ילד של מישהו. איפה משרד הבריאות במלחמה מול משרדי הבריאות בעולם. יש לכם כוח כל כך גדול וחזק להשמיע את הקולות שלנו מול משרדי בריאות אחרים. בשבוע השני ללחימה היה מפגש של כל שרי הבריאות באיחוד האירופי, אני לא יודעת אם קיבלנו ייצוג שם. קיבלתי על זה עדכון במקרה והתחננתי שיתנו לי לנסוע. העניין הזה בראש ובראשונה הוא הומניטרי ובריאותי ואנחנו מתייחסים לזה לא נכון. בתאונת דרכים מפנים קודם את הפצועים, אחותי פצועה".

"אני חושבת כל יום על מה שיהיה שאחותי תחזור והדבר הראשון שאני מתמודדת איתו זה לא הפציעה שלה שלמזלי הרב קיבלתי עדויות שהיא חיה אבל מוזנחת. כל יום שהיא שם היא חיה בידיעה עם המראות שהיא ראתה את החברת נפש שלה נרצחת מול הפנים. איך אנחנו משאירים אותם שם. אין לי מילים להדגיש כמה אנחנו יכולים להחזיק את זה יותר".

"למה אני צריכה להתחנן לצלב האדום?"

ירדן שלחה אצבע מאשימה כלפי אנשי הבריאות בישראל והארגונים בעולם. "אני רואה שכל נציגי הבריאות מהארץ ומהעולם לא מצליחים לגרום לדבר הזה להתקדם הלאה, אני מאבדת אמון בעולם הרפואה והנשים. על מה? על זה שקורה לנו משהו שאף אחד מאיתנו לא ביקש בגלל חוסר אחריות של אנשים אחרים ושנאה".

לדבריה, "איך לעזאזל הנשיאה של הצלב האדום מגיעה לעזה ולא מגיעה לישראל לדבר עם משפחות. איך אנחנו מתחננים לארגון הצלב האדום, לארגון הבריאות העולמי, לארגוני נשים. למה אני צריכה להתחנן? אני צריכה להוכיח את החפות של אחותי באיזו שהיא צורה? למה אנחנו צריכים לבקש או להציע מה לעשות? אנשים אמורים להבין לבד.

עוד ציינה כי היא מבקשת שעוד היום משרד הבריאות יפרסם דוח רפואי נוקב על בריאות החטופים שזה יצא לכל משרדי הבריאות בעולם, לשרי הרווחה. כי אם לא נפעיל כוח מתוך עולם הרפואה אי אפשר להגיד שמשרד הבריאות שלנו דואג לכולם. כי זה אומר שלא עשינו את כל המאמצים. אנחנו יושבים פה 60 יום אחרי ולא יצא דוח נוקב על מצב רפואי כי אנחנו יודעים על מצבם לפני המשוחררים. אף אחד לא שם עליהם כרגע.

לסיום אמרה, "אני רוצה להשאיר אתכם עם מחשבה למה החמאס בחר דווקא את אחותי לא לשחרר, למה בחר לעשות סלקציה? כל עוד אף אחד מהם לא יחזור אין טעם לאף מלחמה אחרת, לא צבאית, לא על השיקום שלהם, לא כלכלית. אם הם לא פה, שום דבר לא יכול להתקדם הלאה. ועד שלא עושים את המאמצים מכל הכיוונים ומהגזרות שהם כולם יהיו פה, כל מאמץ אחר הוא מבוזבז."