חודשיים לתוך המלחמה, הדיונים סביב דחיית הבחירות לרשויות המקומיות בעקבות המלחמה מעוררות מספר תהיות, האם לקיים דחייה נוספת לחודש פברואר או להשאיר אותן במועד שהוצע והאם יש לפתוח הרשימות מחדש ולרענן אותן.

לאחר חודשיים של מלחמה הציבור כולו נתון במצב הביטחוני, בכירי הקבינט מתנגחים אחד עם השני והצופים בבית עייפים מהנעשה. האם השארת מועד הקלפי בתאריך שנקבע הוא האופציה הנכונה או שמא יש לאפשר לציבור הבוחרים לעכל את החדשות הבוערות שכרגע על סדר היום.

לשם כך בחרנו בסרוגים מספר גופים שינסו לענות על הסוגיה המורכבת, פנינו למכון הישראלי לדמוקרטיה, מכון שיטה, פורום קהלת והשלטון המקומי.

"דחייה למועד מאוחר תחייב עריכת בחירות חדשות לחלוטין"

ד"ר אסף שפירא, ראש התכנית לרפורמות פוליטיות וד"ר אריאל פינקלשטיין ראש פרויקט שלטון מקומי במכון טוענים שהעמדה בנושא היא מורכבת. "עמדתנו בנושא דחיית הבחירות היא מורכבת. מחד, אנו סבורים שהבחירות צריכות להידחות כבר עכשיו לסוף פברואר 2024, בהתאם למנגנון הקבוע בחוק שבו נדחו הבחירות מסוף אוקטובר".

לדבריהם, "לאור חידוש הלחימה בעצימות גבוהה, לצד גיוס חלק מהמועמדים והיעדר קשב ציבורי, היכולת לקיים בחירות תחרותיות בסוף חודש ינואר מוטלת בספק. לכן, לשם הגברת הוודאות, יש להחליט כבר עתה על דחיית הבחירות.

"מאידך, הם מסבירים, "יש לעשות כל מאמץ שהבחירות לא יידחו מעבר לחודש פברואר. בחירות תקופתיות הן עיקרון יסוד במשטר הדמוקרטי, ויש לאפשר דחייה נוספת, רק במצב מלחמה חריף ביותר, שלכל הדעות יהיה ברור שלא ניתן לערוך בו בחירות, וזאת על בסיס חוות דעת של גורמי הביטחון.

דחייה למועד מאוחר יותר עלולה להביא בין היתר לפרישת מועמדים, לפגוע במיוחד במתמודדים חדשים, לייקר את מסע הבחירות, ולחייב ככל הנראה עריכת בחירות חדשות לחלוטין מבחינת ספר הבוחרים והגשת המועמדות. לכן, אנו סבורים כי יש לדחות כבר כעת את הבחירות לסוף חודש פברואר. לצד זאת, ייתכן כי ברשויות מסוימות שנפגעו קשות מהמלחמה יהיה צורך לדחות את הבחירות למועד מאוחר הרבה יותר".

ההחלטה לדחות את הבחירות לפברואר – מידתית

בפורום קהלת מצדדים גם בעמדה שהסוגיה מורכבת. ד"ר מורן נגיד, עמיתה בכירה בפורום ומומחית לנושא השלטון המקומי, אומרת כי מדובר בדילמה לא פשוטה. לדבריה, "מצד אחד כל דחייה של מועד הבחירות מהווה פגיעה בדמוקרטיה ומעניקה יתרון למועמדים מכהנים על פני החדשים".

עוד ציינה כי "מצד שני, המציאות היא כזו שיש ישובים שכרגע בכלל לא מתפקדים, יש למעלה ממאה אלף מפונים מהצפון ומעוטף עזה ועוד מאות אלפי מגויסים שלפחות לחלקם לא יתאפשר להצביע בגלל המלחמה. נראה שההחלטה לדחות את הבחירות לפברואר בתקווה שהתמונה תתבהר קצת עד אז היא החלטה מידתית".

אין מניעה ביטחונית לקיים את הבחירות במועדן הקרוב

בשלטון המקומי סבורים כי יש להשאיר את הבחירות במועדן המקורי, קרי חודש ינואר. "ניהלנו שיחות עם מספר גורמים ביטחוניים, כולל מפקד פיקוד העורף האלוף רפי מילוא, בהן הובהר חד משמעית כי אין מניעה ביטחונית לקיים את הבחירות במועדן ב 30/1/24, במיוחד לאור החזרת מערכת החינוך לפעולה מלאה וקיום שגרת לימודים בכל הארץ, הפעלת אתרי בנייה והחזרת המשק לשגרה מלאה.

לסיום הם מציינים כי "אנו מתנגדים לנסיונות של גורמים זרים ושיקולים ציניים ולא עניינים המנסים להשפיע על ההליך הדמוקרטי. השלטון המקומי מכין בימים אלו פניה לערכאות משפטיות עליונות על מנת לשמור על הדמוקרטיה המוניציפלית שהינה היציבה ביותר במדינת ישראל".

במכון שיטה טוענים שדחייה ממושכת עלולה לייצר מערכת בחירות חדשה. "הבחירות לרשויות המקומיות הן הביטוי הראשון והמרכזי לדמוקרטיה מקומית. כמובן שפרוץ המלחמה, גיוס המילואים המסיבי ופינוי ישובים שלמים, לא אפשרו קיום הליך בחירות כסדרו. אך כל דחיה נוספת צריכה להישקל בכובד ראש לאור ההשלכות הכבדות ולהתנהל בזהירות רבה, תוך הסכמה פוליטית רחבה ובכפוף למצב הביטחוני באזורים השונים.

עוד מציינים כי "רשויות מקומיות בישראל נמצאות כרגע במצב שאינו מאפשר התנהלות סדירה ותקינה, מה שבסופו של דבר מהווה פגיעה בתושבים ובצרכיהם. דחייה ממושכת תחייב גם פתיחה של כלל הרשימות והמועמדויות ותייצר למעשה מערכת בחירות חדשה לגמרי, דבר שלא יועיל לא למתמודדים ולמתמודדות ולא לתושבים ולתושבות. כך שכל פעולה ושינוי מועד מעבר למה שכבר הוחלט ופורסם היא מורכבת ויש לה השלכות מרחיקות לכת. בקרוב נפרסם נייר עמדה מקיף בנושא".