טור אישי: החייל הבודד הפך לרווק בודד

כמה פעמים יצא לכם שחבר שמכיר אתכם מאז גן שולה, או חבר מבית הספר, או אפילו מהתנועה, ניסה לסדר לכם מישהי? אולי אפילו חלק מכם שקוראים את הטקסט הזה, הכירו בהצעה כזו? נכון שאולי זה נשמע קצת מצחיק, אבל לעולים חדשים בודדים, אין דודה מעצבנת בארץ. אין חברים מהגן, מהסניף או מהתיכון

טור אישי: החייל הבודד הפך לרווק בודד
  אילוסטרציה. למצולם אין קשר לנאמר (צילום: shutterstock)

עשרות אלפי אנשים הגיעו ללוויות של החייליים הבודדים שנהרגו במהלך מבצע צוק איתן.

המסר היה מאוד ברור: אמנם השארתם את המשפחה הביולוגית ואת חברי הילדות בחו"ל, אך כאן יש לכם משפחה חדשה, עם ישראל.

אישית המסר המרגש והחשוב הזה עשה לי טוב. ממש כמו כמו מקס סטיינברג ז״ל, גם אני עולה חדש מקליפורניה, עליתי לארץ לבד בגיל 18 והתגייסתי לצה"ל. כשראיתי את האהבה הגדולה ששלחתם למקס הרגשתי שאתם שולחים אותה בעקיפין גם אלי.

למרות זאת אחרי כמה ימים חזרתי למציאות, המשפחה שלי עדיין גרה באמריקה ואני עדיין נמצא בארץ. אמנם אני מאוד מעורה בחברה הישראלית אבל אני עדיין מתגעגע לאח שלי הקטן, וסתם לשבת עם החברים מהילדות ולקשקש בלי צורך בטלפון.

אחד התחומי בהם בולט החיסרון הזה הוא בתחום מציאת בן הזוג.

אתם מכירים את הדודה המעצבנת הזאת שכל הזמן מנסה לשדך לכם אנשים לא קשורים? אז כן, היא מעצבנת, אבל האמת שעדיף איתה מאשר בלעדיה. כי למרות שאולי אף פעם לא חשבתם על זה, איתה אתם מרגישים שמישהו בכל זאת חושב עליכם. איתה, יום אחד, יכול דווקא לצאת משהו שכן יהיה רלוונטי ויביא לחתונה.

כמה פעמים יצא לכם שחבר שמכיר אתכם מאז גן שולה, או חבר מבית הספר, או אפילו מהתנועה, ניסה לסדר לכם מישהי? אולי אפילו חלק מכם שקוראים את הטקסט הזה, הכירו בהצעה כזו? נכון שאולי זה נשמע קצת מצחיק, אבל לעולים חדשים בודדים, אין דודה מעצבנת בארץ. אין חברים מהגן, מהסניף או מהתיכון.

אנחנו די לבד פה. אמנם יש כאלה כמוני שזכו להתגבר על הקשיים,  והם מעורים מאוד בחברה הישראלית, ויש להם מלא חברים מקומיים, שגם הם רווקים שמחפשים את החצי השני. אבל המציאות היא, שבסופו של יום הם ירגישו יותר בנוח להציע בחורות לחברים שליוו אותם שנים, ולא לנו, שגם אחרי שנים עדיין מרגישים קצת לבד וכמו ״עולים חדשים״.

מרגש עד דמעות לראות עד כמה אנשים העריכו את ההקרבה של החיילים הבודדים שנפלו במבצע האחרון. חלילה לי לבקר את ההופעה האוטנטית של אחדות שנגלתה ברגעים האלו. אבל אם הבנתי נכון את המסר של עשרות אלפי המלווים שליוו את הגיבורים למקום מנוחתם האחרון, אם המשמעות האמיתית היא שאתם, העם היושב בציון, הוא המשפחה החדשה שלנו, אז הראו לנו, העולים הבודדים לארץ את אותה אהבה. אמצו גם אותנו החיים אל לבכם.

הפכו להיות הדודה המעצבנת שלא מוותרת לנו אף פעם, גם אחרי שאמרנו לה ״לא!!״ בפעם העשרים. הפכו להיות החברים שאולי לא מכירים אותנו מאז המחנה של כיתה ו׳, אבל אוהבים אותנו באותה הרמה וגם לנו מציעים הצעות. אני יודע שהבקשה שלי אולי נראית קצת גדולה. היא דורשת זמן, מאמץ והרבה מאוד רצון, כי זה אכן לא טבעי להפוך למשפחה בדיעבד, אבל בסופו של יום, זו האהבה שאנחנו צריכים, אהבה שתמציא לנו את החצי השני שלנו ותגרום לנו סופית להפסיק להיות ״עולים בודדים״.

ורק כדי למנוע שאלות מביכות במידה ומחר אני אקלע אליכם לבית, כמו הרבה מהחברים הבודדים שלי, אני דווקא מעדיף לצאת עם ישראליות.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
בן כמה אתה? ננסה להכיר לך.
מירי | 22-08-2014 14:22
מקווה בכל ליבי כי תמצא את הקשר הזוגי שיעזור לקשור אותך לישראל. בינתיים, רשום בן כמה אתה ואנסה גם מהדודה הפולניה- מירי