הרב בני לאו הוא המומחה מספר אחד להתאים את היהדות למידותיו. ואם יש צורך לגזור, לעוות, להשתלח, הוא יעשה זאת בחדווה ובחיוך פטרוני, השמור לו. לא מזמן הוא קבע נחרצות ש'נקמה היא לא הטבע היהודי', אינני בקיא בטבע יהודי, אבל מי שמכיר יהדות יודע שהנקמה, היא מוטיב לא מבוטל ביהדות כלל וכלל, בתנ"ך וגם בהלכה. בערב תשעה באב הוא טרח לפרסם מאמר שטחי ובזוי מכל היבט, בו הוא משווה את אחינו גיבורי המרד הגדול לכנופיות החמאס בעזה (רק היה חסר שהיה משווה את מדינת ישראל לרומא ואת עצמו לפלוויוס). ועכשיו הגדיל לעשות בהשתלחות שלו בארגון להב"ה, כשהוא מגדיר את הפעולות הנמרצות שלהם נגד התבוללות (שאגב מתרכזות ביום יום בפעולות הסברה מגוונות ואינטנסיביות בכל רחבי הארץ): "רוצים להשליט טרור דתי".

הרב בני לאו הוא 'מומחה גדול' לענייני טרור, כל מי שלא חושב כמוהו, נכנס מיד לשם, אפילו את שמשון השופט שנאמר בו 'והוא יחל להושיע את ישראל' הוא הגדיר קוזאק. זה אותו שמשון שנאמר עליו שרוח ה' פיעמה בו, שחז"ל דיברו בו: "ידעה בו באותו צדיק".

הרב בני לאו, הוא איש האמצע, לא פה ולא שם, רצוי ואהוב לכולם (נדמה לו כך בכל אופן). כדי להוכיח את נאמנותו לטרור של הליברליות השמאלנית הוא מסתער מיד כמו שהיד של הדעאש, ישתמש במקלדת או בשבט לשונו להכות את החרד"ל את החרדים או מי שמצטייר כלאומי מידי לטעמו. מן אובססיה של דוגמנית שצריכה כל הזמן שיגידו לה שהיא יפה. כשקראתי את דבריו על 'טרור דתי', הרהרתי כמה שפה משותפת היה מוצא הרב בני לאו עם סנבלט ההיסטורי, ההוא מתקופתם של עזרא ונחמיה, סנבלט 'דורש השלום', הלוחם בהיבדלות ובבדלנות ולמען 'הביחד'.

כמה גידופים היה מקבל נחמיה שנלחם בתוקפנות ובאלימות נגד נישואי תערובת. נחמיה מצפה שנזכור לו לטובה את מלחמותיו, מה אומר הרב בני לאו על הפסוקים 'הטרוריסטים' שלהלן?:

נחמיה פרק י"ג: כג. גם בימים ההם, ראיתי את-היהודים הושיבו נשים אשדודייות, עמונייות, מואבייות כד. ובניהם, חצי מדבר אשדודית, ואינם מכירים, לדבר יהודית–וכלשון, עם ועם. כה. ואריב עימם ואקללם, ואכה מהם אנשים ואמרטם; ואשביעם באלוהים, אם-תיתנו בנותיכם לבניהם, ואם-תשאו מבנותיהם, לבניכם ולכם כו. הלוא על-אלה חטא-שלמה מלך ישראל ובגויים הרבים לא-היה מלך כמוהו, ואהוב לאלוהיו היה, וייתנהו אלוהים, מלך על-כל-ישראל: גם-אותו החטיאו, הנשים הנוכרייות. כז. ולכם הנשמע, לעשות את כל-הרעה הגדולה הזאת–למעול, באלוהינו: להושיב, נשים נוכרייות. כח. ומבני יוידע בן-אלישיב הכוהן הגדול, חתן לסנבלט החורוני; ואבריחהו, מעליי. כט. זוכרה להם, אלוהיי: על גואלי הכהונה, וברית הכהונה והלויים. ל. וטיהרתים, מכל-נכר; ואעמידה משמרות לכוהנים וללויים, איש במלאכתו. לא ולקורבן העצים בעיתים מזומנות, ולביכורים; זוכרה-לי אלוהיי, לטובה.