הלווייתה של רב"ט נועה מרציאנו ז"ל, נערכה היום (שישי) בבית העלמין במודיעין, יום אחרי שגופתה חולצה על ידי כוחות צה"ל ממבנה סמוך לבית החולים שיפאא׳ ברצועת עזה. לפני ההלוויה תושבי מודיעין נקראו ללוות את מרציאנו ברחובות בעיר עם דגלי ישראל.

סא"ל שלומי מלכה נשא דברי פרידה בשם צה"ל: "נועה, אני עומד פה עם משפחתך הכואבים את לכתך. בשבועות האחרונים קיווינו כולנו לנס, עד שהתבשרנו על נפילתך. התגייסת רק באפריל האחרון, אך מהר מאד התחברת והיית דומיננטית ומובילה. תוך זמן קצר למדת את גודל האחריות והמשמעות של הגנה על המדינה. למדת את התפקיד והמקצוע בחריצות ועם ניצוץ מיוחד בעיניים שהדביק את כולנו. החיוך שלך כבש את כולנו. בחרנו אותך למסלול אליו מיועדים הטובות ביותר, ראינו לך עתיד ושירות משמעותי – אך החלום נגדע".

"בשבועות האחרונים משפחתך לא נחה ולא נעצרה במלחמה להשבתך הביתה. זכיתי להכיר משפחה מחבקת, חזקה ומחזקת, עם ערכים עוצמתיים של אהבה, חריצות, תרומה ואהבת המדינה. יש בכם קסם מיוחד, ולעד תישארו בליבי. תודה לכם שדרככם זכיתי להכיר יותר את נועה. אין בפי מילים שיוכלו להביע את הכאב והצער באובדנה. נועה, אני מצדיע לך, נוחי על משכבך בשלום".

האם הספידה: "שמרת עלינו, אנחנו לא שמרנו עלייך"

האם עדי הספידה בדמעות: "בעולם נורמלי ומתוקן אנחנו לא אמורים לעמוד כאן עכשיו, אבל אנחנו לא בעולם מתוקן. בת 19 בדיוק היית במותך, כשנחטפת ונקטפת מאיתנו. הראש מסרב לקלוט, הלב ממאן לקבל את יום שבת השחורה. אין לנו מנוחה, הכאב שלנו הפך לכאב של המדינה. ניסינו הכל, 40 יום בהם הפכנו כל אבן וטיפסנו על כל עץ, והיום אנחנו מבקשים סליחה שלא הצלחנו. את שמרת עלינו, אבל אנחנו לא שמרנו עלייך".

"נפלה בחלקנו הזכות הענקית לגדל ילדה שכמותך, צנועה ויפה, טהורה וזכה, אחת ומיוחדת שאין דומה לה. ילדה של מוזיקה וספרים, טבע וטיולים, ילדה של משפחה וחברים, של חיוכים. לא סתם הסטטוס שלך בוואטסאפ הוא "חייכו כאילו אין מחר".

בני משפחת מרציאנו (צילום: יונתן זינדל\פלאש 90)

"גדלת על ערכי הארץ, על תרומה לאחר ולמולדת. רצית לשרת שירות משמעותי – וכך היה. היית העיניים של המדינה" הוסיפה. "למדת תיאטרון, ידעת לביים, מעניין מה המשובים היו על ההפקה הזו מסביב עכשיו. אנחנו יודעים שהיית מעדיפה פרידה צנועה, כי כזו היית – קודם כל כולם. ברגעי האימה חשבת על איך אשרוד – ואני לא מופתעת. את נחה עכשיו, אבל אנחנו לא נעצור, לא נשכח ולא נסלח. לא הספקת קורס קצונה, אבל היום הגעת לדרגה הכי גבוהה, ועל כך אנחנו מצדיעים לנו".

"ביומנך נתת לנו הנחיות ליום הזה – מעבר לתודות ביקשת שחשוב להגיד שדווקא כשקשה צריך למצוא נקודות אור שיעזרו לנו עם הקושי. נקודת האור שלנו היא שבמותך ציווית לנו את החיים. זו המשפחה המדהימה שלנו, שכואבת ומתגעגעת. אין לנו ספק שבשבעה ראית את החברים, המכרים והמוני העם המדהים שלנו שכולם כואבים את לכתך וגורמים לנו להרגיש מחובקים. השארת לנו אהבה".

"לא מאמינה שזה הסוף"

גם האחות יובל הספידה את נועה: "את בטח בהלם שאני מדברת מול כולם, אבל חשוב לי להגיד שאנחנו נפגשות. לא חשבתי שזה יהיה ככה, אני לא מאמינה שזה הסוף. בא לי לשבת איתך בספה ולראות את הסדרות שהיינו צופות מיליון פעם, שנצחק ונדבר. תמיד היית מופיעה ושרה בטקסים של ימי הזיכרון, ועכשיו אנחנו תופסים את מקומך ושרים לך".

"אני שמחה שחיית איך שאת רוצה, בלי לדפוק חשבון ולשאול אף אחד אחר" הוסיפה. "עכשיו אני יודעת שלפחות ניצלת את החיים כמו שצריך. תמיד ידעת מה את רוצה וזה לא יעצור אותך. הגשמת את עצמך כאילו אין מחר. אני מבטיחה שאשמור על הכלבים שלך במקומך, ואתן להם את האהבה שנתת להם".

(צילום: יונתן זינדל\פלאש 90)

"בחודש האחרון פחדנו איך תגיבי לכך שכל החברות שלך כבר לא איתך, אבל עכשיו את איתם בשמיים" סיכמה בדמעות. "אני דמיינתי איך אני מחבקת אותך ולא עוזבת אותך. דמיינתי את החיים שאחרי לצידך, שתכווני אותי לתפקיד בצבא, תמיד סמכתי עלייך שתתני לי את הבחירה הנכונה. אתמול הודיעו לנו שחזרת, לא כמו שקיוויתי והתפללתי, והיום אנחנו נפרדות. תמיד אזכור את משפט הפרידה שלך – תחייכו כאילו אין מחר. אני אוהבת אותך, אשמור על כולם כמו שאת עשית".

"יש לי הכל – אבל אין לי את נועה"

האב אבי הספיד את בתו: "מודה אני שזכיתי לגדל את ביתי. בחודשים האחרונים נתקלתי בארץ ישראל היפה. אלפי אנשים ניסו לנחם אותי ולשאול מה חסר לנו, והתשובה שלי תמיד הייתה שיש לי הכל אבל אין לי כלום. יש לי משפחה נפלאה, אישה וילדים, חברים, בית, עבודה, יש לי הכל – אבל אין לי את נועה. אין לי נחמה, אבל עכשיו יש לי מלאך".

"נועה, המסע שלנו נגמר היום, אבל הוא גם מתחיל מחדש. תמיד אזכור את טוב הלב שלך, את היופי שלך, את הנדיבות שלך, את העזרה לזולת, הנתינה בלי סוף. אני מבטיח לך שאת הדרך שבה רצית להוביל אנחנו נמשיך, ולא נעצור. המסע שלנו מתחיל מחדש. הודיתי לקב"ה שזכיתי לגדל אותך, ועכשיו אני מודה לך שהיית פשוט מושלמת. כולנו אוהבים אותך בלי סוף, ותמיד נאהב אותך. אף פעם לא נשכח אותך בכל רגע. תמיד תהיי בליבנו לעד. נוחי על משכבך בשלום".

על פי דובר צה"ל, חילוץ הגופה התאפשר בעקבות מידע מודיעיני מקדים של שב"כ על מיקומה של הגופה, ולא בצורה אקראית בדרך לפעילות בבית החולים. עם הגעתם של הכוחות למקום, הם איתרו את הגופה במיקום המדוייק שהוענק להם על ידי שב"כ.

אחרי הוצאת הגופה מרצועת עזה והבאתה לישראל, היא עברה הליך זיהוי מהיר על ידי הרבנות הצבאית וחיל הרפואה. לאחר מכן ההודעה הועברה למשפחתה על כך שגופתה חולצה והוחזרה, והיא הובאה לקבורה בישראל.

מצה"ל נמסר: "צה"ל משתתף בצער המשפחה וימשיך ללוותה. המשימה הלאומית שעומדת לנגד עינינו היא איתור הנעדרים והשבת החטופים הביתה. צה״ל פועל באופן צמוד ובתיאום מלא עם הגופים הלאומיים והביטחוניים הרלוונטיים לצורך עמידה במשימות אלה, ולא נרפה עד להשלמתן".