עיתונאי חדשות 13, אלמוג בוקר, אחד הפרצופים המזוהים יותר מכל עם המאבק של תושבי עוטף עזה לאורך השנים, קיבל בבוקר השבת השחורה מאות הודעות מתושבים שמחבלים פשטו על בתיהם וביקשו ממנו לשלוח כוחות שיצילו אותם.
כעת, בין השמחה על המשפחות שכן ניצלו בזכות הקשר שלו עם אנשי צבא, בוקר מכה על חטא על התושבים שהכוחות לא הצליחו להגיע אליהם, ותוהה האם הוא היה יכול לפעול אחרת ולהביא להצלתם.
תחת הכותרת "סליחה", כתב בוקר: "קורא שוב ושוב את ההודעות שלכם, את הזעקה לעזרה, ההודעה האחרונה שאחריה המחבלים נכנסו לבית שלכם וזהו, קורא את ההודעות של אלה שהגבתי להם, של אלה ששלחתי לכוחות המעטים שהיו בעוטף מיקום וגם את אלה שלא הצלחתי לשלוח אך אחד ואת את אלה שפיספסתי. מאות הודעות אחת אחרי השניה ואני מנסה, אבל לא מספיק".
"כבר 30 יום מרגיש אשם. מנסה להבין אם יכולתי לעשות עוד משהו כדי להציל עוד אחד, עוד אחת מכם, אם היה זה נכון לעמוד ולזעוק את זעקתכם בשידור, או שהייתי צריך לשדר פחות וללחוץ יותר על הכוחות בשטח. אולי הייתי מצליח לשלוח עוד גיבור/ה שיציל אתכם"
"שלושים יום של תחושת מועקה בלתי נגמרת, רצון עז לחזור שוב לבוקר הזה ולנסות משהו אחר. חושב על השניות האחרונות של יניב שבטוח עד הרגע האחרון שהצבא יגיע ועל שחר, ורועי וסמדר, וגיל, ואופיר והרשימה כל כך ארוכה ולא נגמרת. חושב על הילדים שלכם, ורואה את הפנים של הילדים שלי שם ולא מצליח להפסיק לבכות. מרוקן".
"מנסה להתנחם באלה שכן ניצלו, בגאולה ששלחתי את המיקום של הילדים שלה והם חולצו, בילדה הקטנה שחולצה מהתופת בזכות ההודעה המצמררת ששלחה לי בת המשפחה שלה, במיכל שבצירוף מקרים נדיר קצין משטרה היה לא רחוק ממנה ונכנס תחת אש ותוך כדי שיחה איתי וחילץ אותה. אבל מרגיש מרוקן ואשם על אלה שלא".
"רוצה לומר לכם, לכל אחד ואחת מכם, שלא נרדם בלילה לפני שחושב עליכם עוד קצת. קורא את ההודעות שלכם שוב ושוב. מנסה לזכור דווקא את הטוב ולהירדם עם חיוך. מנסה ולא מצליח. מבקש מכם סליחה שלא עשיתי מספיק, אבל מבטיח לכם שלא אפסיק לצעוק בשידור, עד שהאחים שלכם, הילדים שלכם, החברים שלכם יחזרו הביתה משבי חמאס".
"ומבטיח לכם עוד דבר אחד, שלנצח אעשה הכל, כל מה שאני יכול, כדי שהמשפחות שלכם, שלנו, יזכו לחיות בבטחון. אוהב אתכם ומבקש סליחה".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
