ביום ראשון השבוע תרם דוד ברזילי, תושב שדרות בן 40, תרומת כליה אלטרואיסטית בהצלבה בבית החולים בילינסון בפתח תקווה. ברזילי, עובד בתעשייה האווירית וחבר קהילת גרעין רעות שדרות, עוד הספיק לשרת 10 ימים במילואים כקצין אוכלוסייה בפיקוד העורף בגזרת שער הנגב והיה אחראי לפינוי התושבים לבתי מלון וריכוז שמות הנעדרים והנפגעים. "אנחנו החוליה המקשרת בין המועצה לצבא, זה היה שבוע ראשון לא פשוט, מאוד אינטנסיבי שבו נחשפנו לסיפורים מאוד לא פשוטים".
ההחלטה לתרום כליה התבשלה אצל דוד כבר בשנת 2021, אז היה אמור לתרום כליה לחבר שהחל טיפולי דיאליזה. הבדיקות של דוד התעכבו ובמקומו נכנס תורם אחר ובמשך שנה דוד לא התעסק בנושא בכלל.
"בדצמבר 2022 התקשרה אלי האחות המתאמת ושאלה אותי מה קורה והאם אני רוצה להמשיך בבדיקות ובתהליך" שחזר. "אמרתי לה שהפעם אין לי מישהו שאני רוצה לתרום לו, אבל נמשיך את התהליך. הוועדה האחרונה הייתה אמורה להיות לקראת חודש יוני ושיתפתי חבר מהעבודה בתעשייה האווירית שאני אמור לצאת לחופש בקיץ כי אני עובר ניתוח, הוא התעניין וסיפרתי לו שאני הולך לתרום כליה. כרגע אני עדיין לא יודע למי, אבל ביקשתי שזה יהיה מישהו מהמעגלים הקרובים לי משדרות או מהתעשייה האווירית, בבחינת 'עניי עירך קודמיםק".
"החבר סיפר לו שאחד העובדים בתעשייה האווירית נמצא בטיפולי דיאליזה והוא ממתין להשתלת כליה ושאל מה סוג הדם שלו. אחרי חצי שעה הוא מרים אלי טלפון ושואל אם אפשר לעלות את הבחור על הקו, זה היה מישהו שלא הכרתי וכך זה התגלגל".
מאחר וסוג הדם של דוד ושל הנתרם לא התאים, הוא נכנס לתהליך של תרומה בהצלבה. מדובר בתרומה שמתבצעת כאשר תורם שמבקש לתרום כליה לקרוב משפחה או קרוב אך לא נמצאה ביניהם התאמה רפואית, ובה הכליה שלו מושתלת בגופו של מושתל שאינו מכיר ו'בתמורה' קרוב המשפחה או החבר, בדומה למקרה של דוד, זוכה להשתלה מתורם אחר.
במקרה של דוד, ארגון 'מתנת חיים' שאיתו היה בקשר מצא זוג נוסף שסוג הדם של התורם לא מתאים לנתרם והצליבו ביניהם. "אני תרמתי את הכליה שלי לבחור צעיר בן 28 והחבר שלי מהעבודה קיבל תרומה מתורם אלטרואיסט אחר, כך יצא ששני חולים קיבלו חיים מחדש".
לאחר ההשתלה דוד מתאושש ולאחר מעקב צפוי להשתחרר השבת לבית מלון רמדה בירושלים שהם הוא מתגורר עם משפחתו. "מדובר בהחלמה של כחודשיים שלאחריה אפשר לחזור לפעילות מלאה.
ברזילי, נשוי לאביבה ואב לחמישה ילדים, הגיע לשדרות לפני כשנתיים מהעיר רמלה. "במשך שנים רבות אשתי רצתה לגור בדרום, כי שמעה שיש שם קהילה גדולה ומגובשת לצד איכות חיים". בשבת השחורה, דוד ומשפחתו לא היו בעיר. "לא היינו באותה שבת בשדרות, היינו בשמחת תורה אצל חברים ברמלה ובשבת בצהריים כבר גויסתי למילואים".
חשבת בגלל המלחמה לדחות את ההשתלה?
"בדיוק ההיפך, המלחמה והטבח הנורא רק חיזקו את הרצון להעניק חיים של אחר ואני רואה בזה המשך של המערכה לחיזוק העם. גיל 40 זו נקודת ציון שאתה מתחיל להתבונן מהצד ולראות מה עשית, מה הספקת לעשות בחיים וראיתי שעד עכשיו המציאות, העולם ב"ה האיר לי פנים לאורך השנים וזה הזמן שלי להחזיר, לעשות טוב ולתרום".
לגבי שאלת ההעדפה למי לתרום הוא אומר: "מהרגע הראשון שהחלטתי על התרומה, העדיפות שלי הייתה לתרום ליהודי מעם ישראל בבחינת 'כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו' ובוודאי שהמלחמה חיזקה אצלי את הרצון לתרום למעגלים הקרובים ביותר שלי ואם לא יתאפשר למעגל הלאומי של עם ישראל".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
