כמו בכל סבב בשנים האחרונות, גם הפעם – את הצהרות המלחמה משדרים לציבור בשידור חי, את הכניעה לחמאס משאירים לו לשמוע מערוצי הטלויזיה הערביים ומהטלגרם.

בכל אחד מסבבי המלחמה האחרונים, מצוק איתן ועד מגן וחץ, את הצהרות המלחמה של ראש הממשלה, שר הביטחון ודובר צה"ל, שמענו בשידור חי או בהצהרה מוקלטת לתקשורת. על הפסקות האש בתיווך מצרי או קטארי, אזרחי ישראל לא זכו לשמוע עד היום, בעברית אלא רק בערבית או בתרגום של כתבים לענייני ערבים.

אחרי ההצהרות על הרעבת עזה, כיבוי החשמל וסגירת המים, כולל הצהרות מפורשות מצד לשכת ראש הממשלה כי לא יוכנס סיוע הומינטארי לרצועה, הבוקר זה קרה ועשרות משאיות נכנסו במעבר רפיח. אף אחד לא בדק אותן, ומי יודע באיזה ידיים נמצאת עכשיו הסחורה. אבל זה לא העניין.

דובר צה"ל, שבשבוע שעבר הכחיש את המעבר – לא התייחס לזה בתדרוך היומי. נתניהו עצמו, או לשכתו ואפילו "גורם מדיני בכיר" גם הם שותקים ולא מאפשרים לישראל לשמוע כי ישראל מקלה על שלטון חמאס בעזה.

משאית ברצועת עזה. (צילום: עטיה מוחמד/פלאש90)

אם יש משהו שנפגע לעומק בשבת שמחת תורה הוא האמון של האזרחים בישראל בצה"ל ובראש הממשלה. אפשר להבין את ההלם ביום הראשון למתקפת הפתע ולכך שכלום לא תיפקד פה. אבל שבועיים אחרי, נראה שמה שהיה הוא שיהיה. מודיעים לציבור ישירות בקולי קולות על ריסוק, כתישה ומיטוט. את הוויתורים, המחוות והכניעה משאירים לו לשמוע מ"כלי תקשורת זרים". ככה לא משקמים אמון.