ערוצי תקשורת ונרטיבים מקיימים בניהם מערכת יחסית הדדית ומשפיעים זה על זה. הנרטיב שמוצג בתקשורת קובע את סדר היום ואת התמונות שיצרבו בזיכרון הציבורי. בזירה הפלסטינית, צופי ערוצי החדשות הערביים והפלסטינים המקומיים מקבלים תמונה ממוסגרת, שמדגישה את ההישגים המבצעיים של חמאס, בדגש על היקף החטופים המיועדים לשמש כקלפי מיקוח לצד עומק המשבר המתפתח ברצועה.
בערוצי החדשות הערביים והפלסטינים מדווחים בראש ובראשונה על תוצאות ההתקפות הישראליות ברצועה ומשדרים את תמונות הילדים, הנשים והחפים מפשע שנהרגו עד כה בהתקפות מטוסי חיל האוויר. בנוסף, מודגש בתקשורת הפלסטינית המצור הישראלי שהוטל על הרצועה, היעדר חשמל ומים, פלסטינים שנהרגו בעימותים עם כוחותינו ביו"ש, והיעדר תמיכה ערבית, שבאה לידי ביטוי בין היתר בסגירת מעבר רפיח שבשליטת מצרים בפני העזתיים.
בשלב זה השיח הפנים-פלסטיני הוא בעיקר לאומי. הפגנות של אלפי משתתפים התומכים בחמאס התקיימו אתמול בערב במרכזי ערים פלסטיניות ביו"ש, דוחקות החוצה כל אפשרות לשיח אחר. המנגנונים הפלסטינים, שגם כך נכנסו למערכה הזו במצב מוחלש, מהססים לעמוד מול הפגנות חמאס ולהיתפס כמשתפי פעולה עם הנרטיב הישראלי. בשלב זה, הגורמים הפלסטינים הרבים התלויים בכלכלה הישראלית וביציבות שלה שומרים על שקט יחסי. כך גם הנהגת הרשות הפלסטינית ופת"ח. מבחינתם, זהו אינו הזמן המתאים לגנות את חמאס או להלין על אובדן הכנסה, גם אם יש בכך פגיעה כלכלית קשה.
הציפיות של הציבור הפלסטיני ביו"ש מהנהגת הרשות הן נמוכות
הערה נוספת נוגעת להפגנות חמאס בערי יהודה ושומרון: אומנם במצטבר לקחו בהן חלק אלפי משתתפים, אך קיים הבדל דק ומשמעותי בין הפגנות השונות. הפגנה עממית של ציבור הקורא בשבח חמאס המסתיימת במספר בודד של זורקי אבנים לעבר כוחות צה"ל מבטאת בעיקר הזדהות ציבורית עם הפלסטינים ברצועה, ומביעה תמיכה בהישג חמאס. הדבר שונה מהפגנה שבה צועדים חמושים, המתריסים כנגד משילות הרשות הפלסטינית וצה"ל ביו"ש. כלל המפגינים אינם נמנים על אוהבי ישראל, אך הדינמיקה בכל הפגנה היא שונה והמסר שעולה ממנה לציבור הפלסטיני הוא שונה.
הציפיות של הציבור הפלסטיני ביו"ש מהנהגת הרשות הן נמוכות. הציבור מבין שמדובר בהנהגה חלשה שיכולת השפעתה על האירועים הוא מוגבל ביותר. ברצועה המצב מורכב הרבה יותר. חמאס היא הריבון, שנחל ב-7 באוקטובר הצלחה מבצעית, נוראית ואיומה מנקודת המבט הישראלית, שראשיה, ככל הנראה, לא ציפו לה גם בתרחיש האופטימלי מבחינתם.
תמונות השמחה הוחלפו בתמונות ההרס והגופות
החגיגות והתפרצות הרגשות הפלסטיניות ביום שבת, נבעו מההצלחה המבצעית, מנקודת מבט עזתית, ומהתקרבות האפשרות שהנה אולי ישוחררו אסירי חמאס. הימים שחלפו מאז, חשפו את גודל הכאב והזעם בישראל, התקרבות מבצע קרקעי וצמצום האפשרות לעסקת חילופי שבויים. תמונות השמחה של תושבי הרצועה ביום המבצע, ששודרו שוב ושוב על גבי מסכי הטלוויזיה, התחלפו בתמונות הריסות שכונת רימאל וגופות מאובקות בשג'אעיה ודיר אלבלח.
קשה להאמין שנשמע בעת הקרובה קולות ביקורת ציבורית מהרצועה, נגד המהלך של חמאס, גם אם מבצע ישראלי יהפוך את הרצועה לעיי חורבות. חמאס ורשתות התקשורת ידאגו שהתמונות ימוסגרו בהתאם. אולי בהמשך נשמע ביקורת פלסטינית פנים-עזתית ברשתות החברתיות נגד חמאס, שבימים אלה טרם נתקלתי בה. אלו שישמיעו ביקורת שכזו, ידאגו להרחיק עצמם מסכנה, טרם ישמיעו את דבריהם.
==
ד"ר רועי אמסלם, מהמכללה האקדמית אשקלון – מרצה בתחום הסכסוך הישראלי-פלסטיני ויועץ לשעבר לענייני פלסטינים במינהל האזרחי
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
