מסתבר שמלחמות בין מעצמות ובין מדינות גדולות לא חייבות לכלול שימוש במטוסים, טילים ואפילו לא חיילים. בימים אלו חווה העולם מלחמה שמתרכזת אך ורק בשערי המטבעות העולמיים.

שורש הענין נעוץ במשבר הכלכלי העולמי ב2008. כתוצאה מהמשבר ירדה הצמיחה משמעותית בכל מדינות העולם. בכדי לעודד את הצמיחה ולנסות ולהחזירה לרמה של טרום המשבר מנסות המדינות להגדיל את היצוא של המדינה (שהינו מרכיב חשוב בתוצר של מדינה). למעשה, ככל שהמטבע המקומי חלש יותר כך היצוא הוא כדאי יותר ומשתלם יותר ולכן האינטרס של כל מדינה כעת לאחר המשבר, הוא להחליש את המטבע המקומי ביחס אל שאר המטבעות העולמיים.

הראשון לנקוט במדיניות החלשת המטבע היה לא אחר מאשר נגיד בנק ישראל סטנלי פישר שבראשית 2008 התערב בשוק מטבע החוץ ורכש 100 מליון דולר בכל יום מסחר בכדי "להנשים" באופן מלאכותי את הדולר (שהדרדר בתקופה ההיא עד לשווי של 3.2 שקלים).  הנגיד ממשיך לעשות זאת וביתר שאת גם בימים אלו אך כעת כבר ישנם סימני שאלה באשר למידת האפקטיביות של הרכישות ויכולתם למנוע את החלשות הדולר.

בחודשים האחרונים ובפרט בשבועות האחרונים התרחבה מדיניות זו אל כמעט כל מדינות העולם. כאשר את הקרב המרכזי בזירת התגוששות תופסות  2 הכלכלות הגדולות בעולם כיום – ארה"ב וסין. מאז סוף 2008 סגרה למעשה סין את שוק המט"ח והודיעה כי היא ורק היא תחליט מה יהיה שער היואן (המטבע הסיני) והיא שומרת עליו בערכים נמוכים מאוד. מדיניות זו מוציאה את האמריקאים מדעתם.

כמו בכל מלחמה גם למלחמת המטבעות ישנן השלכות קשות. החלשת המטבעות יוצרת סחרור כלפי מטה (מצב בו כל המדינות במקביל מחלישות את ערך המטבעות) ומתחרות ביניהן מי יחליש יותר. סחרור זה  עלול להוביל לאיבוד האמון שלנו – האזרחים -במטבעות ובשימוש בו. בנוסף שחיקת ערך המטבעות יעלה את ערכם של סחורות רבות – ובראשם הזהב שכבר היום נמצא ברמת שיא של כל הזמנים.

אם עד כה היה אפשר לומר שמדבור בעימות מאחורי הקלעים שלא ידרדר לכדי עימות פומבי בא לפני מספר ימים שר האוצר של ברזיל-גואידו מאנטגה- ושם את הקלפים על השולחן. הוא הודיע כי "אנחנו במלחמה בינלאומית שנועדה להחליש את המטבעות".

אז כעת שהקלפים על השולחן נותר רק לראות מי ישלוף ראשון את האס.