אחרי הדיווחים לפיהם הוא נטש את סוכתה של מיכל וולדיגר בעקבות כניסתו של השר יצחק וסרלאוף, הרב בני לאו מסביר לסרוגים כי הוא בכלל לא ראה את וסרלאוף נכנס לסוכה, אלא את חבר הכנסת צבי סוכות וזאת אחרי שהוא סיים את דבריו והיה בדרך החוצה.
בשיחה לסרוגים מסביר הרב לאו: "לא נטשתי במחאה את סוכתה של חה"כ מיכל וולדיגר ממפלגת הציונות הדתית. יצאתי כשסיימתי את דבריי ונפרדתי מהמארחת בנימוס ובתודה".
הרב לאו ציין כי "נכון שרגע לפני יציאתי ראיתי את חה"כ צבי סוכות נכנס. זכותה של חה"כ וולדיגר להזמין את כל מי שהוא רוצה לסוכתה אבל בתוכנית ששורטטה על ידיה הוא לא הוזכר. מהכתבות שנכתבות ביממה האחרונה אני למד שגם השר ווסרלאוף נכנס, אותו כלל לא ראיתי ובוודאי שלא נטשתי לכבודו".
הרב לאו מודה כי לא היה רוצה לנהל איתו שיח: "האם הייתי רוצה לנהל איתו שיח פומבי ומצולם של "סוכת שלום"? סביר מאד שלא. באתי לשיחה על הציונות הדתית עם חילי טרופר, עם יעל שבח, עם המארחת מיכל וולדיגר שהזמינה כאורחת את חברתי ממפלגת העבודה אילת נחמיאס ורבין. אולי הזקנים שכאן זוכרים שלפני ארבע שנים בלבד היה החיבור עם אנשי "עוצמה יהודית" מעשה טכני בלבד. בלב כבד נאלץ הרב רפי פרץ להסכים ל"בלוק הטכני". מעשה ההרכבה הפך להיות לגוף אחד".
על סוכות עצמו הוא אמר: "כל קומתו הציבורית נבנתה מהתססת שטחי יהודה ושומרון בלאומנות, הפך להיות ממנכ"ל עוצמה יהודית לאיש הציונות הדתית. ככה פשוט. החיבור הזה הוא לא כתם בזהותה של הציונות הדתית. הוא נגע עמוק שמחלחל לגוף כולו. המגמה הזו רק הולכת ומתרחבת והזהות של הציונות הדתית הולכת ומתרחקת משורשה".
על השאלה מדוע שקמה ברסלר היא אשת שיח ואנשי עוצמה יהודית לא, השיב הרב לאו: "שקמה מסמלת היום את פניה הקיצוניות של מחאת קפלן וברור שמטרתה להפיל את הממשלה. יש בינה לביני מן הסתם מחלוקות על דמותה של מדינת ישראל ואחרי כל המחלוקות ברור לי שהיא ציונית, יהודיה ומבקשת להלחם בכל כוחה על דמותה המוסרית של ישראל. המפגש איתה תוכנן מראש, לא בהפתעה".
הרב לאו הדגיש: "שקמה כשלה וחטאה באמירה נוראית שחוצה כל גבול של דיבור ("נאצים") וחזרה בה מיידית ובכל במה אפשרית. אבל את ה"ימין מלא מלא" זה כלל לא מעניין. אם אפשר להשחיר את פניה למה לקבל את תשובתה? גם על ההתפרעות האלימה כלפי מתפללי "ראש יהודי" היא הגיבה. בהתחלה אמרה שהייתה מצטרפת אליהם ובהמשך היא חזרה בה, בפרהסיה ובקולה ואמרה (וחזרה ואמרה, אבל מי מקשיב) שאסור להפריע לאנשים בתפילתם. נקודה".
"שמחתי להיפגש עם שקמה. היא בת ברית לחתירה לבניין מדינה יהודית ודמוקרטית ואני מאמין שאפשר להגיע איתה לשיח עמוק של בית משותף. יש אנשים בקצה השמאלי שאיתם לא אשב. אנשים שכל מטרתם להרוס ולא לבנות, להחריב ולא לתקן, למחוק זהות ולא לעצב זהות. על אלה אומר בעצב: "אל יהי חלקי עמכם".
בסוף דבריו משרטט הרב לאו את עומק המחלוקת בינו לבין אנשי עוצמה יהודית: "אני משתדל להיות בקשר עם כמה שיותר חלקים בחברה הישראלית. היהדות מהותית לי ובשמה של תורה וחזון שיבת ציון אני נלחם על דמותה של המדינה, גם מול קבוצות שמאמינות בפחות יהדות ובריחוק מתורה. לעומת זאת עם אנשי עוצמה יהודית אין לי חתירה לשלום. המחלוקת איתם היא על התורה עצמה. זו מחלוקת עמוקה על "מהי יהדות" ועל "מיהו יהודי" ועל תכליתה של המדינה ועל חזון השיבה של העם לארצו".
"זו מחלוקת שיסודותיה ראשוניים ומהותיים. תורה שמפלה בין יהודי לגוי ויוצרת עליונות יהודית היא חושך ולא אור. תורה שמרשה לעצמה בשם חזון "ארץ ישראל השלמה" לפגוע בזכויות בני אדם היא חושך ולא אור. תורה שמייצרת אלימות ופוגעת בבני דתות אחרים (כמו יריקות אל מול צליינים) היא חושך ולא אור. אז כן, אני מודה שאין לי שום מקום בנפש להגיע ל"עמק השווה" עם לאומנים וגזעניים ובמיוחד לא כשהם פועלים בשם התורה".
ואני תפילה שנמצא את הכוחות החותרים לשמירת בית משותף על בסיס עקרונות התורה המאמינה שעם ישראל יממש את זכותו לבית לאומי רק באופן שיראה את כל האזרחים שבו שווים ללא הבדל גזע ודת".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
