מחפשים לקרוא? המלצות ספרים לימי החג

קהלת-סדק של אור

מגילת קהלת שאותה קראנו בשבת האחרונה היא ללא ספק אחד הספרים המסקרנים ומאתגרים בתנ"ך, ונדמה שיותר מכל ספר תנ"ך אחר היא זוכה לפרשנויות והתייחסויות. בספר החדש חברו שני חברים טובים יונתן גרוסמן ועשהאל אבלמן כדי לפרש ולבאר את פשר המגילה.

גרוסמן מוכר כבר בזכות לא מעט ספרים שכתב על ספרים ודמויות תנכיות וגם אבלמן פרסם כמה ספרים, אך זו הפעם הראשונה שהוא מפרסם בתחום התנך. השניים הללו מביאים ראייה שמשלבת בהצלחה גדולה את עולם הפרשנות היהודי-מסורתי יחד עם הפרשנות המחקרית האקדמאית המעודכנת ביותר.

המחויבות של השניים לשני העולמות יוצרת גישה מרתקת ונגישה לקוראי קהלת בימינו. ידוע שבמגילת קהלת יש מסרים ומחשבות שמאוד רלוונטיות לעידן המודרני שבו אנחנו חיים ולקרוא אותה יחד עם פירושם של גרוסמן ואבלמן רק מעצים ומוסיף למשמעות ולחוכמה שבה.

קהלת-סדק של אור, יונתן גרוסמן ועשהאל אבלמן, 372 עמ', הוצאת מגיד

שלושה ימים בקיץ

יוסי אבני-לוי עושה זום-אין לחיי השגרה בעיירה בליטא, בשנות ה-40 של המאה הקודמת. עיירה רגילה שבה חיים יהודים ולא יהודים זה לצד זה, עם כל המורכבויות. ברקע יש כבר שמועות על רצח יהודים ביערות אבל אלו רק שמועות שקשה להאמין בהן. בדרכים מסתובב קצין גרמני בשם קארל נימיץ שאחראי על רצח היהודים בבורות. הוא עובר בין העיירות ובכל עיירה מוציא לפועל את הפקודות להשמדת היהודים.

אבני-לוי מצליח לתאר, כמו בהילוך איטי, את המורה, את מנהל הכלבו, את הרוקח היהודי, ואת סוחר הסוסים. את המחשבות והחלומות, את המבטים ואת המעשים עד שהקצין נימיץ מגיע ואז הכל משתנה. ספר חשוב ומצמרר על מציאות מפלנטה אחרת שבזכות המבט הרגיש והפנימי של אבני-לוי מקבל מבט עמוק ומשמעותי הרבה יותר.

שלושה ימי בקיץ, יוסי אבני-לוי, 267 עמ', הוצאת כנרת זמורה דביר

שני יומנים 1973

ג'קי חוגי, אשר מוכר לנו כשדר לענייני ערבים בגלי צה"ל, חושף בפנינו צד אחר שלו ושל המלחמה ההיא ביום כיפור 1973. בדרך לא דרך מגיע לידי עודד יונגרמן, חייל מילואים שלחם בחווה הסינית, יומן מלחמה שכתב סייד בסטוויסי, חייל מצרי שלחם גם הוא בגזרת סיני.

בסטוויסי כותב ביומן כמעט כל יום ומוסיף גם איורים פרי עפרונו של דמויות שונות סביבו. יונגרמן התחיל לכתוב בעצמו יומן מהרגע שפרצה המלחמה והוא עדיין בביתו מחכה לצו קריאה למלחמה. יומן הוא תמיד ספר אישי, חשוף, ואמיתי וכאלה הם שני היומנים שעומדים במרכז הספר.

חוגי מצליח לבנות כאן שני סיפורים מקבילים של שני חיילים משני עברי המלחמה שכותבים את תחושותיהם, את נקודת מבטם על עצמם, על חבריהם ועל המלחמה. המבט הכפול הזה מלמד הרבה על אנשים ומלחמות, אהבות, ומה שחשוב בחיים באמת. יש בספר גם מימד בלשי שבו חוגי מחפש את משפחתו של בסטוויסי כדי להחזיר להם את היומן כמעט 50 שנה אחרי המלחמה והמימד הזה מוסיף לספר. יש עכשיו הרבה ספרים על מלחמת יו"כ אבל ספרו של חוגי הוא ספר אחר בנוף הזה.

שני יומנים 1973, ג'קי חוגי, 140 עמ', בהוצאת כנרת זמורה דביר

קרן אור שבורה

החיים זימנו לאורית מרק-אטינגר כמה וכמה התמודדויות לא פשוטות ואפילו קשות מאוד. לצערה היא התפרסמה בעקבות הפיגוע שבה נרצח אביה מיכי מרק ז"ל ויחד איתו נפצעה גם אימה, אחותה ואחיה שהיו ברכב. חייה של אורית התהפכו עליה בבת אחת ביום שישי אחד שהתחיל בצורה שגרתית לגמרי. אורית התחילה באותה שנה את כיתה יב', שנה מורכבת בפני עצמה ועוד יותר עבור נערה בשנת אבל.

בספר החדש שלה 'קרן אור שבורה' מגוללת מרק-אטינגר את סיפורה האישי ואת ההתמודדויות שלה עם האתגרים שהחיים הציבו בפניה. מנערה היא גדלה להיות אישה מאמינה, מחזקת ומחוזקת על ידי הסובבים אותה. היא מייסדת את ארגון 'אור מיכאל' על שם אביה, שפועל בבתי חולים ברחבי הארץ.

יש שיגיבו בהרמת גבה על אישה צעירה שכבר כותבת את סיפור חייה ומציעה תובנות לקהל הרחב שרובו מבוגר ממנה, אבל הסיפור של מרק-אטינגר הוא מעבר לשנות גילה, אלא ברוח ובמהות שהיא מביאה. אני מאמין שכמוני, הרבה קוראים יגלו אמפטיה לסיפור האישי וגם ימצאו בספר נקודות חוזק והשראה, כי נקודות כאלו קיימות בכל אדם. עם תחילתה של שנה חדשה הספר הזה יכול לתת לכם 'דחיפה' להתגבר, להאמין, לעשות.

קרן אור שבורה, אורית מרק אטינגר, 270 עמ', הוצאת ידיעות ספרים