ממייסדות המרכז האקדמי לב: לזכרה של חנה חובב

עד שהוקם בית הספר הגבוה לטכנולוגיה (המרכז האקדמי לב), לא היו בארץ מכללות אקדמיות, בוודאי לא להכשרת מדענים בני תורה. לציון השלושים לפטירת של עו"ד חנה חובב, קווים לדמותה של האישה שהייתה שותפה לחזון ולעשייה שהביאו להקמת המוסד האקדמי הראשון במדינה שאינו אוניברסיטאי, אשר מתחילת דרכו ועד היום שומר גם על צביונו הדתי הייחודי.

לפני כחודש ימים הלכה לעולמה עורכת הדין חנה חובב, שהייתה ממייסדי המרכז האקדמי לב, או בשמו דאז – בית הספר הגבוה לטכנולוגיה, ושימשה כיועצת המשפטית שלו עוד משלבי הקמתו כמכללה האקדמית הראשונה בישראל. לאחר שסיימה לשמש כיועצת משפטית של המרכז, שימשה חובב לאורך השנים, כחברה בחבר הנאמנים של המרכז.

לציון השלושים לפטירתה, אשר חל בחול מועד סוכות, חושפים בכירים במרכז לאורך השנים, קווים לדמותה ופועלה של מי שהייתה שותפה לחזון ולעשייה שהביאו להקמתו, כמוסד האקדמי הראשון במדינה שאינו אוניברסיטאי ומתחילת דרכו ועד היום שומר גם על צביונו הדתי הייחודי. חובב הייתה חלק ממי שהובילו את הוצאתו אל הפועל של החזון הייחודי של ייעודו של המוסד להכשרת מדענים בני תורה, ייחודיות המתקיימת, כאמור, עד היום.

"חנה לוותה את פרופ' זאב לב מתחילת הדרך והיתה מאוד מסורה לעניין" מספר אורי וירצבורגר, חבר בחבר הנאמנים של המרכז האקדמי לב ומי שכיהן עד לאחרונה כיהן כיו"ר. "היה ברור כבר מההתחלה שהיא מחוברת מאוד לחזון ולרעיון של הקמת מוסד אקדמי, שמטרתו הכשרת מדענים בני תורה. היא לא נתנה ייעוץ משפטי בהיבט הטכני בלבד, אצלה זה בא מבפנים". כך לדוגמה מספר וירצבורגר, פנו אליה באחד הימים פאול וברטה ברנדייס ז"ל, זוג ערירי שביקש להפיק צוואה. הם שיתפו אותה בכך שמטרידה אותם המחשבה שלאחר שילכו לעולמם הם יישכחו, משום שלא היו להם ילדים. "חנה הציע להם להעמיד קרן של מלגות לסטודנטים מצטיינים ושלאחר מותם היא תמשיך לתת את המלגות ובכך להמשיך ולהנציח את שמם" מציין וירצבורגר. "ואכן, ההצעה לתמוך בסטודנטים המשלבים בין מדע וטכנולוגיה לבין לימודי קודש מצא חן בעיניהם וחנה הספיקה לחלק את המלגות על שמם עד הקיץ האחרון, דבר שממחיש בעיניי את האנושיות הייחודית שלה. כעת המלגה תמשיך להינתן לסטודנטים מצטיינים, אך על ידי גורמים אחרים מטעם ההנהלה".

"יש לה חלק מרכזי בייסודו ובהצלחתו של המרכז"

פרופ' יוסף בודנהיימר, לשעבר נשיא המרכז האקדמי לב, מוסיף כי "עד שהוקם בית הספר הגבוה לטכנולוגיה, לא היו בארץ מכללות אקדמיות. פרופ' זאב לב היה אישיות מוערכת מאוד בעולם האקדמי בארץ ומחוצה לו, אך הרעיון להקמת מוסד אקדמי לבני תורה התקבל על ידם בזלזול ובספקנות. כיוון שמדובר בהקמת מוסד ראשון מסוגו, היו מורכבויות משפטיות רבות שהיה צריך לתת להן מענה שיסלול את הדרך, בעיקר בהכרה אקדמית ובתקצוב. חנה צלחה את כל המשוכות המשפטיות ויש לה חלק מרכזי בייסודו ובהצלחתו של המרכז האקדמי לב" הוא מציין.

חובב ז"ל נהגה לספר, שבתחילת הדרך, היא ופרופ' זאב לב נפגשו עם שר האוצר דאז פנחס ספיר, בכדי לקבל ממנו תמיכה כספית. לב ציין בפני השר, שהוא שואף להקים מוסד עם 500 סטודנטים, בעוד שבאותם ימים למדו בבית הספר הגבוהה לטכנולוגיה 20 סטודנטים בלבד. אולם מעמדו האקדמי של פרופ' לב לצד הנכונות והתעוזה, שכנעו את ספיר שיש לתמוך בהתפתחותו של המוסד.

"עברו למעלה מיובל שנים מאז הקמתו, והמרכז האקדמי לב הפך מעצמה במקצועות ההייטק, הניהול והבריאות" מציין פרופ' חיים סוקניק, נשיא המרכז האקדמי לב. "כחמשת אלפים סטודנטים וסטודנטיות לומדים בקמפוס לב לגברים, בקמפוס לוסטיג לנשים חרדיות ברמת גן, בתוכנית מבח"ר ובקמפוס טל לנשים, שבניית מעונו החדש החלה ממש לאחרונה. חנה העידה על עצמה פעמים רבות שהיא לא שיערה שהמרכז האקדמי לב יתפתח ויצליח עד כדי כך. כפי שנאמר רבות עוד בחייה, אציין זאת גם לאחר מותה – יש לה חלק משמעותי ומרכזי מאוד בהקמתו ובהצלחתו של המוסד הזה. יהי זכרה ברוך" הוא מסכם.