את ההולנדי המעופף כל חובב ספורט מכיר, רובין ואן פרסי שכיכב בארסנל בין 2004-2012, ההולנדי הלא מעופף הוא אפילו אגדה גדולה יותר, דניס ברגקאמפ אגדת ארסנל שכיכב בה בין 1995-2006. אבל גם לאומה קטנה עם חצי מאוכלוסיית ישראל, יש ספורטאי "מעופף" משל עצמה, האתלט פאבו נורמי, "הפיני המעופף", שהיה גאוות האומה הפינית הצעירה בתחילת המאה הקודמת, ונפטר ב-2 באוקטובר 1973.
ב-13 ביוני 1897 נולד פאבו נורמי, שכונה כאמור "הפיני המעופף", הוא נולד בעיר טורקו שבדרום-מערב פינלנד. והתייתם בגיל 12 מאביו מה שהכריח אותו לצאת לעבוד, מה שגרם לו לטפל אופי מסוגר כשהתבגר. כשהיה בן עשרים קיבלה פינלנד את עצמאותה, ונכנסה למלחמת אזרחים בין המעמדות השונים, כשהוא כמו דידיה דרוגבה נתן תקווה לאומה המפוצלת.
ב-1914 החל לרוץ במסגרת מסודרת, אך התקדם באיטיות בשל מבנה גוף פחות מתאים לאצן, מה שלא הרתיע אותו וגרם לו רק לעבוד יותר קשה ולהתמיד. כששירת בצבא נחשד ברמאות לאחר שסיים משא ארוך תוך נשיאת משקל כבד, באופן משמעותי לפני כולם. לאחר מכן הסתבר שרץ אותו בזמן שכולם הלכו. כבר באולימפיאדה הראשונה שלו(1920) זכה ב-4 מדליות כש-3 מהן מוזהבות, בעקבות הישגיו קודם לדרגת רב טוראי.
שבר שיא עולם במחאה לאחר שסורב לרוץ כחשש לבריאותו
באולימפאדה השנייה שלו זכה בחמש מדליות מוזהבות, כשבין הריצה הראשונה לשנייה שלו היו שעתיים בלבד. בריצה השנייה שלו 24 מתוך 39 הרצים, סיימו אותה מחוסרי הכרה. האחראים על המשלחת מנעו ממנו לרוץ במרוץ 10,000 מטר מחשש לבריאותו. כמחאה רץ לבד ברחבי פריז בתוצאה יותר טובה משיא העולם.

לקראת האולימפיאדה ב-1932 התאמן רבות כדי לעלות למרחקים ארוכים. הוא שבר שיאים בחצאי מרתון, והיה אמור לרוץ מרתון שלם. אך שוודיה התלוננו שהוא מקצוען ומקבל כסף, דבר שהיה כזכור אסור אז. למרות עצומה של רצי המרתון האולימפיים החליטה התאחדות האתלטיקה לפסול אותו וכך תמה הקריירה האולימפית המופלאה.
פאבו נורמי זכה לכבוד כשהוכנס לשטר
ב-1934 פרש סופית מתחום הריצה, כשהוא זוכה לאורך הקריירה בלא פחות מ-12 מדליות(9 מוזהבות ו-3 כסופות),יותר מכל אתלט אחר בהיסטוריה. הוא ידוע בהכנה הפסיכולוגית והטקטית שלו, כשיחד עם עבודה קשה והתמדה חיפו בהצלחה גדולה , על מבנה הגוף הגדול. את כל זה הוא עשה כשלעיתים נאלץ לרוץ בהפרש של שעות בודדות שתי ריצות חשובות.

לאחר הפרישה אימן פאבו נורמי את המשלחת הפינית לאולימפיאדת 1936 בגרמניה הנאצית. בסופו של דבר פנה לתחום העסקים, שם הפך לאיש עסקים מצליח. הוא ניסה להתרחב גם לעסקי הספנות, אך ללא הצלחה. ב-1952 הדליק את הלפיד האולימפי. בזקנותו הקים קרן מחקר למחלות לב, הלך לעולמו ב-2 באוקטובר 1973 בגיל 76. הוא זכה לכבוד ממדינתו כשהוא מופיע על פני שטר של 10 מארק.

מה דעתך בנושא?
2 תגובות
0 דיונים
הלוחם בדרכים
לנו בישראל יש יועמשית מעופפת
19:23 02.10.2023שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
י'
פעם ראשונה ששמעתי עליו
11:32 02.10.2023שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר