גיל פנצק, מנהל אולפן לעברית, מצא את עצמו מול צימאון עצום של גויים שרוצים ללמוד יהדות. הוא פתח להם צוהר לעולם היהודי מבלי לוותר על עולמו הרוחני וראה בכך את חזון התממשות הנביאים להיות" אור לגויים".  הוא טוען כי היום כשיש לנו מדינה עצמאית זה הזמן להיות מגדלור עבור מי שרוצה ללמוד יהדות, כי בסוף, גם יהודים וגם גויים יכריזו "ה' אחד ושמו אחד"

אז מאיפה הכל התחיל?

"לפני 15 שנה פתחתי אולפן ללימוד עברית בירושלים ומאוחר יותר גם בתל אביב וחיכיתי לעולים חדשים שיבואו ללמוד עברית. הופתעתי מאד כי רוב הפניות הגיעו דווקא מאנשים לא יהודים שרוצים ללמוד עברית. גדלתי בעולם הדתי לאומי, במוסדות הדתיים לאומיים, אף אחד לא דיבר איתי מעולם על איך לגשת לאומות העולם ומה היחס שלהם אלינו, הייתי צריך לסלול דרך שלא הכרתי".

גיל מתאר את הפער בין מה שאנחנו לומדים מהמקורות לבין מה שקורה בשטח "כל הנביאים שמנבאים את חזרת עם ישראל לארצו מתארים את העמים באים ונוסעים ואפילו חייבים להגיע לכאן בחג הסוכות ואנחנו צריכים להכניס אותם. אבל לאן נכניס אותם? למי הם יושיטו יד אם אנחנו נהיה מרוחקים?"

מי הם האנשים שפונים אליך?

"התחלתי לקבל פניות מגורמים מחוץ לעולם היהודי ואת כולם שאלתי מה המוטיבציה שלך ללמוד עברית? התשובה המהוססת חזרה על עצמה בכל ראיון: "הרגשתי משיכה פנימית לא מוסברת לעולם היהודי, חלמתי חלום וכדו'". זוהי תופעה מדהימה כי מדובר על אנשים ממקומות שונים, מיבשות שונות בעולם ובגילאים שונים. היום אני כבר מכיר את התשובה וכבר לא מופתע לשמוע אותה שוב ושוב"

גיל מציין כי לימוד העברית הוא חלק מהנבואה "לעתיד לבוא כל העמים יהיו "שפה אחת", זו תהיה שפה רוחנית אבל גם מילולית כיון שהשפה היא אמצעי להכנס למקום רוחני".

הוא מוסיף לתאר כי "יש התעוררות בעולם של אהדה עצומה לעם ישראל כעם ישראל, לא מתוך אינטרס, לא כדי לקבל משהו, לא כדי להשפיע כאן אלא רק כדי לקבל. הם קוראים תנ"ך ומבינים את התמונה והם רוצים להבין את המצוות, את המנהגים איך זה מרגיש בכלל להיות תחת עול מצוות ואיך אפשר לנהל מערכת יחסים עם מי שמצווה עליכם לאהוב אותו".

יש פחד מאד גדול לקרב גויים, גם ההלכה נותנת סייגים והרחקות, איך זה מסתדר?

גיל קובע חד משמעית כי "הפחד מוצדק, יש סיבה לפחד הזה, אנחנו סוחבים איתנו אלפי שנים של היסטוריה, הצורך של הקהילות לשמור על עצמן והאיומים שהן הרגישו בגלות גרם להסתגרות. היום אנחנו במקום אחר, אנחנו במקום של מדינה עצמאית, מקום של לימוד תורה מעמיק,  מתי היו כל כך הרבה ישיבות מכל הזרמים, יהודים בצמא ללמוד, להבין על מה הם מתפללים, מקום של עוצמה רוחנית מאד גבוהה. אם נבחר להשאר בגטו כמו שהיה בגלות נפספס את הפרוויליגיה להיות אור לגויים".

ומוסיף כי לגויים יש בחירה להיות בין המתנגדים לעם היהודי ובין התומכים בהם ומבהיר "כי בין כך ובין כך אתם תגרמו לנו להתקרב לאבינו שבשמיים".

ספר לנו על סיפור ספציפי של גוי שהחליט להכיר את העם היהודי

גיל מספר לנו על "אישה, בשם רות פאזל, בת 70 שנולדה באנגליה ואת הקריירה שלה עשתה בקנדה, כנרית מחוננת בעלת שם עולמי, שקיבלה במתנה ספר שירים שכתבו ילדים יהודים בגטו טרזין בצ'כיה. לא היה לרות שום קשר לישראל ועל כן במשך שנים שכב הספר בביתה ללא מעש. עם הזמן כשגדלו ילדיה הספר התחיל יותר ויותר למשוך אותה והיא כתבה סימפוניה שלמה שמבוססת על השירים של הילדים מהגטו עם פסוקים מהתנ"ך שנמבאים את שיבת עם ישראל לארצו"

את הסימפוניה ניגנה רות ברחבי העולם בקונצרטים ואף התנדבה לנגן לפני ניצולי שואה. ב2005 הוזמנה רות לנגן באירוע הפותח של זיכרון השואה והגבורה בתל אביב. מאז הקדישה את חייה לאגד את הגויים המעוניינים להכיר מיהו עם ישראל.

גיל מתאר כי רות הייתה מתפללת: " תן לי את הלב שלך לעם שלך, אני רוצה להרגיש את מה שאתה מרגיש". רות עזבה את הקריירה המוזיקלית שלה וכיום היא נוסעת ברחבי בעולם ומלמדת על העם היהודי את מי שצמא ללמוד. יחד עם גיל הם עורכים סיורים בארץ ועוברים בגבעות השומרון ובתוככי מאה שערים ומראים להם איך חי העם יהודי על אדמתו.

בניגוד לדעה הרווחת גויים אלו מאמינים כי העם היהודי הוא העם הנבחר, לטענתם הבורא לא משנה את דעתו ואם הוא בחר בעם ישראל הם יתפללו להצלחתו. המפגשים לא מגיעים מעמדה של ויכוח, הלימוד הוא רק מהזווית היהודית, אנחנו מזמינים אותם להכיר את היהדות ולהכריז ה' אחד ושמו אחד, בדיוק כמו בתפילת ראש השנה "ויאמר כל אשר נשמה באפו: ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה"

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(רות מנגנת את הסימפוניה שמבוססת על שירי ילדים מגטו טרזין בצ'כיה)

"לא לבטל את החומות אלא רק להוריד אותם מעט כדי להישיר מבט"

גיל מסיים במסר מפייס לקראת צעדת הירושלים בא יצעדו גויים מרחבי אומות העולם ויחזקו את העם היהודי "אנחנו סוחבים פחד מכל דבר שהוא זר ולא מוכר, אלפי שנים של גלות והיסטוריה קשה הגיע העת להוריד את החומות, אני לא במסר של להוריד את החומות וכולנו אותו דבר, ממש לא. יש יהודים ויש לא יהודים, לנו יש 613 מצוות ולהם יש 7 וכך זה צריך להיות אבל בואו נוריד את החומות שנוכל להישיר מבט אחד לשני"