הרב אהד טהרלב חוזר שוב ושוב על הטענה שמשתיקים את הנפגעים, ולכן הוא נחלץ להשמיע את צעקתם, אך אינו טורח להביא אפילו אישוש אחד לטענתו זו.

העובדות הן לגמרי הפוכות. במשך שבועות ארוכים הפגינה נחמה תאנה עם משפחתה ואנשים נוספים ליד ישיבת הר המור, ואף אחד ממאות תלמידי הישיבה לא הפריע להם, לא צעק ולא מחה.

אז במה מתבטאת ה"השתקה"? בזה שהציבור מתקשה להאמין למתלוננת שמאשימה את הרב טאו בנאציזם, ברצח ועוד ועוד? האם "צעקת הנערה" מחייבת את הציבור לבטל את השכל וההיגיון, ואם אינו עושה כך הוא נאשם ב"השתקה"?

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

אבי מעוז על פרשת הרב טאו (צילום: ערוץ כנסת)

וכמה ציניות יש במשפט "מתלונן זה שהוריו אשפזו אותו". במדינת ישראל הורים אינם יכולים לאשפז את בנם בבית חולים פסיכיאטרי סתם כי נראה להם, יש גופים פסיכאטריים מוסמכים, ורק הם יכולים לאשפז בכפיה כשהמצב הנפשי של המאושפז מחייב זאת.

אינני מכיר כלל את המקרה, אך דומני שכל אחד יכול להבין כמה צער וייסורי נפש יש להורים שבנם נמצא במצב כזה. אך כאן נעלמה לפתע כל הרגישות של הרב טהרלב. ההורים הרי שייכים ל"צד הרע", ולכן אין צורך בשום אמפתיה, ואפשר לרמוז בציניות ארסית כאילו אשפזו אותו בשביל להשתיק את התלונה.

הרב אוהד טהרלב (צילום: Gershon Elinson/Flash90)

מעבר לכך אין מה להגיב לדבריו של הרב טהרלב, שכן בכל דבריו הוא אפילו אינו מנסה לטעון איזו טענה הגיונית שאפשר יהיה להתעמת איתה, הכל מבוסס רק על רגשי לבו ודמעות עיניו, ועל הקביעה שכל מי שאינו מרגיש כמוהו ומעז חלילה להפעיל את שכלו ולפקפק נאשם בהשתקה.

=======

הרב עמיחי אליאש הוא תושב הישוב כרמי צור ור"מ בישיבה הקטנה שלום בנייך