כאשר איתמר בן גביר מונה לחבר ממשלה, הוא ביקש לשנות את השם ההיסטורי של המשרד לביטחון פנים למשרד לביטחון לאומי, מבחינתו על מנת לאותת על הכוונות שלו בכהונה הקרובה.
נישא על הצלחה אלקטורלית מרשימה בבחירות לכנסת, ומחזיק בדגל של סוגיות הביטחון האישי והמשילות, בן גביר התעקש לקבל את המשרד האמון על הנושא הזה, ויותר מכך – דרש אף להרחיב את הסמכויות המיניסטריאליות שלו.
נכון שמהרגע הראשון רף הצפיות היה נמוך, ורבים התריעו שאסור להפקיד בידיים שלו משרד כל כך חשוב וחיוני לחייהם (תרתי משמע) של אזרחי ישראל, אך בן גביר עצמו התחייב שהוא יעמוד במשימה.
תשעה חודשים מאוחר יותר, האמת העגומה היא שכמעט ואין הפתעה: השר איתמר בן גביר נכשל כישלון חרוץ במשימתו העיקרית – אכיפת הסדר הציבורי, הגברת המשילות ושמירה על הביטחון האישי.
בראש ובראשונה האלימות הקיצונית שמשתוללת במגזר הערבי, שגבתה קרוב למאתיים הרוגים, חלקם הגדול אזרחים חפים מפשע.
הפשיעה הזו לא החלה בשנה החולפת, אבל התעצמה לממדים מפלצתיים, והמשטרה לא מצליחה להתמודד איתה, ובמדינה מתוקנת מי שצריך לתת את הדין זה מי שאמון על המערכת – וזה השר הממונה.
גם הטיפול בהפרות הסדר סביב המחאה נגד הממשלה נוהל באופן מופקר, אבל במקום להתייחס בזה במקצועיות ובעדינות המתבקשת, בן גביר העדיף להתלהם ולהפוך את שאלת האכיפה לעניין פוליטי.
וכמובן בכל הנוגע למשילות בדרום, בכבישי ישראל ואפילו בגל הטרור הנוכחי, השר בן גביר לא הצליח להביא כמעט שום הישג שבאמת ניתן לסמן לזכותו.
אבל זה לא מסתכם בכך. למרות משקולת האחריות שניתנה על כתפיו, איתמר בן גביר לא מצליח להתעלות לגודל השעה ולהתנער מההרגלים הישנים שלו, או במילה אחת: להתבגר.
צילום: איתמר בן גביר מאיים: שר בכיר או חבר אופוזיציה?
האמת היא שראש הממשלה בנימין נתניהו לא סומך עליו וממעט לכנס ישיבות קבינט, במטרה ברורה למדר את השר "הבכיר" שלו. הוא יודע שכל מילה שנאמרת שם מודלפת, באחריות עיקרית של אדם אחד.
בן גביר כל כך רגיל לתדמית 'הילד הרע' שמסתכסך עם כולם – מפכ"ל המשטרה, נציבת שב"ס, היועמ"שית – שהוא כבר שכח שהוא בא לעבוד עם מערכת קיימת – אולי לנסות לתקן אותה – אבל לא להיות גורם מטריל, כמו בימיו כחבר אופוזיציה שולי, או מפגין מהצד.
אבל הבעיה של בן גביר היא שגם בתוך הקואליציה לא סובלים את ההתנהלות שלו, ולא מצליחים להסתדר עם העובדה שהוא לא יודע לעבוד בשיתוף פעולה.
מספיק לראות את הכעס על היוזמה שלו לארגן תפילת מחאה בתל אביב, כאשר ברור שמעבר לפרובוקציה לא יהיה בכך שום תועלת, אלא רק נזק לתדמית הממשלה.
צילום: אחרי הביקורת החריפה: בן גביר מתקפלהנחת היסוד בקרב שותפיו היא שיו"ר עוצמה יהודית עסוק בעיקר ביח"צנות ורברבנות ילדותית, שלא תורם דבר לגיבוש הקואליציוני ולקידום עשייה רצינית.
על הבעיה של נתניהו כולנו משלמים
בכירים בממשלה מבינים שמדובר בחוליה החלשה של הקואליציה, כזה שימשיך לעשות נזק לניהול השוטף כל הקדנציה, וברגע שהמצב יתחיל להתרופף, הוא הראשון שיזנק לפרק את החבילה בכדי להגיע למערכת בחירות הבאה בתור "גיבור הימין".
הבעיה של נתניהו היא שבלי האצבעות של עוצמה יהודית, אין לו קואליציה. וכשברקע גנץ לסרב להוות חלופה ריאלית, 'כאב הראש' הזה לא הולך להסתיים בקרוב.
אבל מעבר לבעיות הפוליטיות של ראש הממשלה, יש את החיים עצמם. ואחרי קרוב לשנה, ברור שהתפקיד הזה גדול על היכולות של איתמר בן גביר.
כל יום שהוא נותר בתפקידו, הביטחון האישי של אזרחי ישראל ממשיך להיות מופקר, אבל האילוצים הפוליטיים הם אלו שימשכו להכתיב את המציאות הקשה.
תגובות