האירועים המחרידים בתל אביב במהלך תפילות יום הכיפורים אתמול (שני) בכיכר דיזינגוף בעיר היכו בהלם את המתפללים ממגוון הקשת הישראלית שהגיעו להתייחד כולם יחד במועד הכל כך ישראלי. נועה קדמון, בחורה חילונית, תושבת תל אביב ופעילה בארגון "ראש יהודי" מתארת בראיון לסרוגים את התחושות ביום שאחרי.
לדבריה של נועה: "זאת הייתה חוויה די קשה, צפיתי בקרע אלים בעם. רוב האנשים שנמצאים במדינה ובתל אביב לא מעוניינים במלחמה, תושבים שהמשפחות שלהם נהרגו במלחמת יום כיפור ובמלחמות נוספות לא מעוניינים באמירות הקיצוניות, אבל זה לא משנה את העובדה שלא היה מספיק גינוי להדרה של הקיצוניים".
"השליכו מחזורי תפילה על אנשים"
נועה מתחילה לגלגל את האירוע מזווית עיניה ומתארת על השנאה שהייתה בעיניהם של המפגינים. "היו אמורים לקיים את התפילה בכיכר דיזינגוף במסגרת תפילת כל נדרי בערב יום הכיפורים, מה שקרה שהגיעה קבוצה של אנשים קיצוניים עם רמקולים ושלטים במטרה לבצע הפרעה לתפילה. הם היו קבוצה אלימה, אחד מהם נעצר בעקבות זה.
הם שמו מוזיקה ברמקולים, זרקו מחזורי תפילה על הרצפה והשליכו אותם על אנשים. צעקו והשתוללו, צעקו עליי באופן שלי ואמרו שהמדינה יותר שלי משלך. אני שמעתי שהיה שם מישהו שאמר "אנחנו שונאים את כל מי שחובש כיפה וסממנים דתיים".
(צילום: תומר נויברג\פלאש 90)
בעקבות ההתפרעות של הקומץ האלים, נאלץ הארגון להודיע על העברת התפילה לבית הכנסת. נועה מתארת את הדקות הללו: "הייתה שם המון שנאה שגרמה לארגון לקבל החלטה שהתפילה תתקיים בבית כנסת שכמובן לא היה מקום לכולם ועמדו גם ברחבת בית הכנסת. מה שבית המשפט פסק לא הופר על ידי ראש יהודי, אבל המפגינים והמתנגדים חיפשו תירוץ רק בשביל להפריע לתפילה עצמה, כי מה שהפריע להם זה לא באמת הדגלים, הם לא מנעו שום דבר".
"גם ללא הדגלים, המפגינים המשיכו לעשות פרובוקציות"
נועה ממשיכה לספר. "התפילות של ראש יהודי מראש הם תמיד היו נועדות להיות מעורבות בגלל שהם בכיכר באופן המוני, גם מה שהיה בשנה שעברה 2,500 איש שעמדו במעורב. כל המטרה הייתה לעשות אירוע קטן וסמלי למי שמעוניין להיות בהפרדה, זו לא הפרדה מגדרית בעיניי, בטח כאישה אני לא רואה את זה כך, אף אחד לא כופה עליי לעמוד בנפרד. זה מה שהיה בכל נדרי".
עוד הוסיפה: "בתפילת נעילה 'ראש יהודי' נסוגו ולא באו לכיכר, הצעירים לא קיבלו את ההחלטה של אנשי הארגון ואמרו שיש אישור לקיים תפילה בכיכר ולא היו דגלים, הם קיימו את התפילה ותקעו בשופר וזה לא הפריע למתנגדים לבוא, לעשות פרובוקציות ולהפריע בתפילה, הם גם צעקו בתקיעת שופר.
יום כיפור אמור להיות מאחד בין כולם שבו אנו לרגע עוצרים, זה לא קשור לדת, לא בינינו לבין ה', אלא למסורת, למה אנחנו כאן. אנשים שם אמרו "לא אכפת לי אם זה גם היה אוגנדה, אבל אני נולדתי כאן, אז אל תיכנסו לי לעיר, לכו הביתה" ואני שואלת איזה בית? זה הבית שלנו!"
נועה קדמון, פעילה ארגון 'ראש יהודי' (צילום: עצמי)
"המפגינים הפריעו לפני שנעשתה בדיקה אם ישנה מחיצה"
הסוגיה שליבתה את כל האירוע מלכתחילה היה האיסור של עיריית תל אביב לקיים את התפילה עם מחיצה, בעקבות ההחלטה, הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים והוא מצדו דחה את הבקשה. בעקבות כך נתלו מספר דגלי ישראל, מה שלכאורה עורר את זעמם של אותו קומץ מפגינים שהגיע למקום שחשבו שמדובר במחיצה.
נועה שוללת מכל וכל את זה. "לא הייתה מחיצה כהגדרת בית המשפט למה היא מחיצה". היא מספרת. לדבריה: "בתחילת כל נדרי היו חמישה דגלים בגובה שסימנו בשביל מי שרוצה לעמוד בנפרד איפה הוא יוכל לעמוד, אבל זה לא הפריע למעבר".
"לא הייתה שום מחיצה שהפריעה למעבר חופשי של נשים וגברים וגם היא בפועל הורדה מאוד מהר בעקבות הבקשות וההתנגדויות ולכן בפועל לא הייתה מחיצה בתפילה בכלל. בית המשפט פסק ואמר שמחיצה היא דבר פיזי שמונעת מעבר בתוך המרחב הציבורי אבל זה לא מה שקרה שם, גם הדגלים שהיו במעבר היו תירוץ".
(צילום: תומר נויברג\פלאש 90)
שמענו את אחד מראשי המחאה שצייץ שהמטרות הבאות הן דוכני חב"ד והגרעינים התורניים, נדמה שסיפור המחיצה שלא הייתה היא רק תירוץ על מנת להסיר כל סממן יהודי מהמרחב הציבורי של העיר?
"חד משמעי", הם באו עם רמקולים עוד לפני שהם ראו אם יש מחיצה או לא, בתפילת נעילה לא היו מחיצות אבל הם עדיין התנגדו ועשו פרובוקציות, זה אומר הכל שזה בכלל לא משנה מה היו עושים. הם קוראים לעצמם ליברלים, ליברל זה אומר שיש מקום לכולם, גם לדתיים, ללהט"בים, לחילוניים, למסורתיים. לעשות רק את הצד שלהם זה לא ליברלי".
"מדובר בקמפיין בחירות של חולדאי"
ראש עיריית תל אביב רון חולדאי טען היום הבוקר (שלישי) ברשת ב' כי "הציבור במדינת ישראל התעורר, ואנחנו לא ניתן לשנות את האופי של העיר ", רק שנה שעברה עיריית תל אביב צייצה לטובת האירוע, ונשאלת השאלה האם מדובר בקמפיין בחירות לכל דבר ועניין. קדמון סוברת באופן חד משמעי שמדובר בקמפיין בחירות. לדבריה: "תושבי תל אביב, אלף מהם באו לשמוע תקיעת שופר בתפילת נעילה מחוץ לבית כנסת זה לא היה בכיכר, היו מאות שהגיעו לדיזינגוף, אשתקד 2,500 איש".
"אנשים בתל אביב גם החילוניים ביום כיפור מעוניינים להתחבר למסורת, אף אחד לא נוסע, כולם יוצאים עם חולצות לבנות החוצה ועוצרים ומכבדים את היום הזה גם בשביל עצמם כדי לזכור מי אנחנו ולמה אנחנו כאן ומה מאחד אותנו. לאור כל מה שקרה בשנה שעברה זה היה היום שאמור היה לאחד והמועמדים לראשות העירייה פספסו שגינו את האירוע מהצד הלא נכון".
קמפיין בחירות (צילום: חיים גולדברג\פלאש 90)
המועמדת לראשות העירייה אורנה ברביבאי הוציאה סרטון בו הצהירה כי ההפרדה בין גברים לנשים במרחב הציבורי לא תעבוד בעיר, במידה והיא תיבחר האם אתם מתכננים לדרוש ממנה את ביטול תפילת חג הקורבן בשנה הבאה שרואים שם רק גברים?
אנו מצפים שיהיה שיוויון בהחלטות המינהליות, ליהודים ולמוסלמים, זאת הציפייה שלי כאזרחית, כתושבת תל אביב וגם של ארגון ראש יהודי. אני חושבת שגם שכל מי שרוצה להיות במקום דמוקרטי, זה חלק מהרעיון הזה. על חשבון הבחירות אומרים אמירות בכוונה קיצוניות, מתריסות ופופוליסטיות ולא רק היא וזה מצער כי ככה הקרע בעם גדל.
ברביבאי (צילום: יונתן זינדל\ פלאש90)
האם בבחירות הקרובות רון חולדאי ראוי לקבל את המנדט משוחרי היהדות והמסורת בתל אביב?
"להצביע למי שלא קורא וגורם לגינוי של אף אוכלוסייה שהיא תומכת באחדות וקירוב. ראש יהודי היא אחת כזאת, בתשעה באב הם היו אחראים למעגלי שיח שאין דבר יותר מקרב ומתורבת מאותם מעגלים וגם מההתנהלות שלהם. אני מקווה שיהיה מועמד שיתמוך בדבר הזה, יש כאן קהל ענק שמסתכל על זה ככה והוא צריך מישהו שייצג אותו".
את אופטימית לגבי עתיד העיר?
"אני תמיד אופטימית , בעיקר בגלל שאין אופציה אחרת, אי אפשר שכל מקום יחליט איך הוא. אני חילונית בעיר הזאת ורוצה מקום לכולם, אנחנו ניכשל אם נדיר את הדת לחלוטין מהמרחב הציבורי כי זה מנתק אותנו מהסיבה שאנו כאן וזה נורא,. אני אופטימית כי אני חושבת שבסופו של דבר הם יגיעו להבנה שאין אופציה וארץ אחרת, הלוואי והם יגיעו למסקנה בלי מבצע צבאי".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
