טבעת קדומה וחרוזים שהיו שייכים לילדים או לתכשיטי נשים, שפת כד חרס האופייני לימי יהושע בן נון (תקופת ההתנחלות) וטיח שייתכן שמקורן ב-12 האבנים עליהן כתב יהושע את התורה, אלה חלק מהממצאים שנחשפו עד עתה בפרויקט הענק של סינון העפר ממזבח יהושע בן נון למרגלות הר עיבל.

בחג הסוכות תקיים מועצת שומרון את צעדת השומרון למקום וסינון העפר מהמזבח יפתח לקהל הרחב. יוסי דגן ראש מועצת שומרון: "דווקא אל מול הניסיון של הרשות הפלסטינית לחרב את מזבח יהושע, עם ישראל יהיה שם עם דגל ישראל – דווקא עכשיו נתחבר לשורשים ולערכים"

סינון העפר החל לפני כשנה, על ידי מועצה אזורית שומרון בשיתוף "האגודה למחקר תנכ"י" וד"ר סקוט סטריפלינג מארצות הברית ובניהולו של הארכיאולוג ד"ר אבי סולומון. פרוייקט הסינון מתקיים בשבי שומרון, בשיתוף מרכז סיור ולימוד שומרון, נעשה בתחילה בעזרת המשלחת של ד"ר סטריפלינג ולאחר מכן בפרוייקט סינון קהילתי בו השתתפו בתי ספר תיכונים ומשפחות.

ניסיונות הרשות הפלסטינית להרוס את מזבח יהושע

בפרוייקט הסינון נמצאו עד עכשיו חפץ שהחוקרים בהם הארכיאולוג ד"ר אבי סולומון, מנהל פרויקט סינון העפר, משערים שהוא טבעת קדומה מתקופת ההתנחלות, ייתכן והיה שייך לאחת הנשים שהשתתפה במעמד הברכה והקללה לפני 3200 שנה, חרוזים שייתכן והיו שייכים לילדים או לתכשיטי נשים מאותה תקופה. קנקן שפת צווארון שמאפיין את תקופת ההתנחלות מימי כיבוש יהושע ועד תקופת המלוכה, וחלקי טיח שקיימת אפשרות שמקורן ב-12 האבנים שטחו אותם בסיד וכתבו עליהם את התורה.

חפירות באתר (צילום: מועצה אזורית שומרון)

הארכיאולוג ד"ר אבי סולמון מדגיש כי מדובר בממצאים ראשוניים בלבד, וכי הם טרם עברו בדיקת מעבדה, עם זאת מכיוון שמדובר בממצאים שנמצאו בעפר שהוצא מתוך מזבח יהושע והפריטים בעלי מאפיינים המתאימים לתקופה, סביר להניח כי הערכות החוקרים נכונות.

סינון העפר מתקיים על רקע ניסיונות של הרשות הפלסטינית להרוס את אתר המזבח העתיק. לפני שנה נותצו אבנים מאתר המזבח, וכעת הרשות הפלסטינית בונה תוכנית לבניית שכונה על אתר המזבח, ואף התחילה בעבודות עפר סמוך למזבח שנעצרו רגע לפני הריסת אבני האתר. כמו כן הרשות הפלסטינית מקדמת פעילות שתגדיר את מזבח יהושע כאתר מורשת פלסטיני כפי שעשתה לתל יריחו ולהר הבית.

יוסי דגן: "הוכחה נוספת לקשר הבלתי ניתן לניתוק של עמ"י לארצו"

כחלק מהפעילות להצלת המזבח תקיים המועצה האזורית שומרון לראשונה את צעדת השומרון המסורתית למזבח יהושע, הצעדה תתקיים ביום השני של חוה"מ סוכות. כמו כן היא תאפשר לראשונה לקהל הרחב אפשרות להגיע להשתתף בפרויקט סינון העפר ממזבח יהושע, ביום ג' של חול המועד הסוכות".

ממצאים באתר (צילום: מועצה אזורית שומרון)

יוסי דגן, ראש מועצת שומרון הגיב לגילויים: "הגילויים מאתר המזבח הם הוכחה נוספת לקשר הבלתי ניתן להתרה בין עם ישראל לארצו ובוודאי לשומרון, ומוכיחה את חשיבות האתר להכרת השורשים שלנו ולעם היהודי לדורותיו. דווקא עכשיו אל מול הנסיון של הרשות הפלסטינית לחרב את מזבח יהשע, עם ישראל יהיה שם עם דגל ישראל – להתחבר לשורשים ולערכים.

"אני קורא לציבור לבוא לגלות את ההיסטוריה של עם ישראל בידיים. לצעוד איתנו למזבח יהושע הקדום, שריד יחיד לתקופת ההתנחלות ושיבת עם ישראל לארצו, וכמובן ליהנות משלל אתרי מורשת, תיירות, טבע יקבים ומעיינות בכל רחבי השומרון הירוק", סיים דגן.

"מזבח יהושע, מזוהה עם מיסודו של עם ישראל כעם"

הארכיאולוג ד"ר אבי סולומון מוסיף על העבודה באתר: "זו זכות לעבוד באתר הר עיבל שמזוהה כמזבח של יהושע שהוא למעשה המקום שבו עם ישראל נהיה לעם לפני 3200 שנה לערך, לאחר גלינו מארצנו, לאחר 2000 שנה אנחנו יכולים לחזור ולגעת בשורשים שלנו, במקום בו נהינו לעם".

"לדעת שאנחנו נוגעים בחפצים ולמעשה נוגעים בעבר שלנו, המקום הזה חשוב מאין כמותו, זה מקום יחידאי, מכל הממצאים הארכיאולוגים בארץ ישראל, המקום מזוהה עם מיסודו של עם ישראל כעם ולא כשבטים וחשיבותו לעולם הארכיאולוגי לעם ישראל ולאנושות כולה לא תסולא בפז", סיים סולמון.

טבעת שנמצאה באתר (צילום: מועצה אזורית שומרון)

העפר בו נמצאו הממצאים הובא מחפירות מזבח יהושע שאותו גילה פרופ' אדם זרטל ז"ל בשנות ה80 בהר עיבל. לפני כשנה גילוי קמע עופרת קטן בערמות העפר עורר הדים ברחבי העולם, כאשר פרופ' גרשון גליל מאוניברסיטת חיפה הכריז כי הוא פענח כתובת עברית קדומה, הכתובת העברית הקדומה ביותר בעולם.