השבוע נפל דבר בהיסטוריה של המזרח התיכון: האפשרות להתקרב לסיום הסכסוך הישראלי-ערבי נראה מוחשי מתמיד, ובפעם הראשונה הצדדים מדברים בגלוי ובלי חשש על האפשרות של הסכם בין ישראל לערב הסעודית.

מה שהחל בהצהרות הפתיחה של פגישת נתניהו וביידן, התעצם לאחר שגם שליט סעודיה בפועל, יורש העצר מוחמד בן סלמאן הבהיר בראיון באנגלית שפניו לנורמליזציה עם מדינת ישראל – דבר שבעבר הלא רחוק היה נחשב כמעט דמיוני.

כן, זה היה השבוע של בנימין נתניהו שחזר למגרש הביתי שלו, ובשפה האהובה עליו, אחרי תקופה ארוכה של צרות בבית.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

פגישת נתניהו וביידן (וידאו: רועי אברהם. סאונד: יחזקאל קנדיל/לע"מ)

אחרי שלל פגישות מדיניות עם מנהיגים משמעותיים מרחבי העולם כמו טורקיה, גרמניה, אוקראינה ודרום קוריאה, אין ספק שהמפגש הראשון בכהונה זו עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן היה החשוב ביותר.

לצערם של מובילי המחאה נגד מחנה הימין, הנשיא ביידן קיבל את ראש הממשלה נתניהו בצורה חמה וידידותית, כולל הבטחה פומבית לפסגה נוספת בבית הלבן.

נתניהו וביידן (צילום: אבי אוחיון\לע"מ)

על הפרק האירוע המשמעותי ביותר שידע המזרח התיכון בעשרות השנים האחרונות, והוא פוגש את שני המנהיגים כאשר הם סובלים מבעיות פוליטיות קשות מבית וצורך דחוף לשפר את התדמית שלהם.

את ביידן זה תופס כשהוא נכנס לשנת בחירות וחייב הישג ממשי במדיניות שלו במזרח התיכון, בייחוד לאור התחזקות הציר של סין ורוסיה יחד עם איראן, ולכן יש לו חלון הזדמנויות מצומצם לקצור את פירות השלום, ולשקם את כוחו.

אבל כשבוחנים את המצב בעבור נתניהו העסק מסבך עוד יותר. אמנם כל הגעה להסכם שלום הוא מורכב, אבל האתגר של נתניהו הוא כמעט בלתי אפשרי, כשמסתכלים על ההרכב הקואליציוני שלו.

נתניהו יוכל ללכת את כל הדרך?

מרחב התמרון של ראש הממשלה כמעט ולא קיים, כאשר השותפים הבכירים שלו הם סמוטריץ' ובן גביר, שלא יהיו מוכנים לזוז מילימטר מהקו האידיאולוגי שלהם, בטח לא כשבראש שלהם יש תמיד באופק בחירות (ובמוקדם או מאוחר הם יהיו).

בן גביר, נתניהו וסמוטריץ' (צילומים: פלאש 90)

נתניהו יהיה חייב לנטרל את האיום הזה בתוך הקואליציה – שקיים גם בקרב רבים מבין חברי סיעת הליכוד – ולמרות שהוא אולי בונה על גב מהאופוזיציה, בכלל לא ברור מה יעשו יאיר לפיד ובני גנץ.

הסכם שלום היסטורי עם ערב הסעודית עשוי להיות שיא הקריירה הפוליטית והמדינית של בנימין נתניהו, והוא יעשה הכול על מנת שבדברי הימים – זה יהיה חתום על שמו.

אין ספק שבכדי להשיג את זה, הוא יצטרך לוותר גם על המשך הרפורמה המשפטית וגם על מימוש החזון של המחנה הלאומי של פיתוח יהודה ושמרון וחתירה להחלת ריבונות.

ישיבת ממשלה (צילום: שריה דיאמנט)

אמנם היקף המחיר מול הפלסטינים עוד לא ברור (וגם נדמה שהסעודים לא בהכרח מבקשים יותר מדי) אבל עם קואליציה שמושתתת רק על מפלגות ימין, כל ויתור עלול להיחשב "קו אדום" שימוטט את הקואליציה.

האם נתניהו יוכל ללכת את כל הדרך, כשמימין נושפים בו אידאולוגית ומשמאל מבקרים אותו בעניין הגרעין הסעודי? עוד מוקדם לדעת.

כשהסקרים לא מחמיאים למחנה הימין, סמוטריץ' ובן גביר יצטרכו לחשוב טוב-טוב האם להפיל את הממשלה הנוכחית ולהביא לבחירות, שאחריהן בסבירות גבוהה תעלה ממשלת שמאל.

כך יוצא באופן פרדוקסלי, שדווקא מימוש החלום המדיני הגדול של בנימין נתניהו, הוא זה שיוביל את סיום כהונתו, הפעם אולי באופן סופי.

אחרי ניחוח חו"ל ואבק הכוכבים במסע מדיני מוצלח בארצות הברית, ראש הממשלה יצטרך לחזור למציאות המורכבת בתוך הממשלה והכנסת, ומשם יהיה הרבה יותר קשה לראות באופק את ריאד.