מאז תחילת מבצע 'צוק איתן' זכה ראש הממשלה נתניהו לתמיכה גורפת מכל גווני הקשת הפוליטית, מימין ומשמאל, אך נראה כי כעת הדברים מתחילים לחזור לקדמותם. במאמר שפרסמה חברת הכנסת ויו"ר מפלגת העבודה לשעבר, שלי יחימוביץ', היא מבהירה כי המבצע, שנראה כבר כמו מלחמה, צריך ללכת לנקודת הסיום שלו. לדבריה: "אין זרוע צבאית בלי זרוע מדינית. אין מבצע צבאי או מלחמה שמוכרעים בסופם רק בכוח הנשק. חוץ מכמה מחרחרי מלחמה תאבי כיבוש עזה על שני מליון אזרחיה, רוקמי חזונות משיחיים על מלכות דוד, או סתם פוליטיקאים ציניים שמבקשים לחצוב דיווידנד מרטוריקה מתלהמת – אין כמעט בר דעת שחושב שאת עתידה ובטחונה של ישראל נבסס רק על החרב. גם המבצע הזה, שכבר נראה לפרקים כמו מלחמה ממש, חייב להתכנס לקראת נקודת סיום מתוכננת כהלכה".

בדבריה מתייחסת יחימוביץ' גם לתמיכתה בנתניהו, אך מסייגת כי גם לכך יש גבול: "את הגיבוי שלנו, האופוזיציה הציונית, קיבל נתניהו הפעם מכמה סיבות: הוא נהג באיפוק וברצינות נוכח איומים בטחוניים של ממש (אם כי לא איום קיומי) על ישראל, הוא לא שש אלי קרב, הוא הציב מטרות רציונליות למבצע, והוא אותגר והותקף ע"י מי שהעדיפו למצב עצמם מימינו. זה לא צ'ק פתוח. זו תמיכה שבצדה גם הערת אזהרה. בצד ההסכמה על הצורך להסב נזק כבד לתשתיות חמאס, יש גם לא: לא לכיבוש עזה, לא להתבוססות שאין לה קץ בבוץ העזתי, שתביא לנפגעים רבים מכוחותנו, להסתבכות, ולאבדן האשראי הבינלאומי".

בסוף דבריה מציינת יחימוביץ' כי התמיכה בנו מצד חלק ממדינות ערב טומנת בחובה פוטנציאל אדיר בדרך להגעה להסכם קבע עם הרשות הפלסטינית: "הפסקת אש ממושכת היא אחת ממטרות המבצע המוגדרות. לזו אפשר להוסיף בזהירות אפילו מטרה שאפתנית יותר. הטלטלות בעולם הערבי העמידו שני צירים יריבים. מול ציר פונדמנטליסטי עם תרבות מוות וצימאון לדם – קמו מנגד גורמים שהם פרטנרים למהלכים מדיניים. מצרים המתגלה במלוא חיוניותה, סעודיה, ירדן, האמירויות, והרשות הפלסטינית עם אבו מאזן בראשה. החיבור של כל אלה ביחד אתנו, עם גיבוי של ארה"ב והקהיליה האירופית, טומנים בחובם פוטנציאל ריאלי להסדר. וגם אם הפוטנציאל הזה לא יממש את עצמו – מוטלת עלינו חובה עמוקה וצווי של ממש לבדוק אותו עד תום, במלוא הנכונות והעוצמה, ובהובלה שלנו. זו חובה בסיסית, בעיקר כלפי מי שלוחמים כעת ברצועה וכלפי משפחותיהם", כתבה יחימוביץ'.