רוטמן למנהלת בתי המשפט: "חוצפה שאין כדוגמתה"

  (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

מהומה בדיון ועדת החוקה על כללי ניגוד עניינים של שופטים: יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן שוקל להגיש תלונה לנציבות שירות המדינה, בעקבות דבריה של עו"ד חנית אברהם בכר, מהנהלת בתי המשפט, שהאשימה כי העלאת הטענות שנדחו על-ידי נציב התלונות על השופטים מעוררת חשש שהמניעים לכך אינם ענייניים ובמטרה לפגוע באמון הציבור

היו"ר ח"כ רוטמן קטע את דברי נציגת הנהלת בתי המשפט, עו"ד אברהם בכר, ודרש ממנה לחזור בה ולהתנצל, לאחר שאמרה כי כלל הטענות שהועלו לגבי הנשיאה חיות נדחו על-ידי נציב התלונות על השופטים וכי "מיחזור טענות אלה כעת מעורר חשש שהמניעים לעשות כן אינם עניינים ומטרתו אחת – להוביל לפגיעה באמון הציבור בבתי המשפט. גם בעניין השופט עמית הנושא נבדק על ידי נציב התלונות על השופטים שדחה את על הטענות בנושא". לאחר דבריו אמרה עו"ד אברהם בכר: "שופטי ישראל ימשיכו לעשות מלאכתם נאמנה, במסירות, במקצועיות ובאובייקטיביות, ללא מורא וללא משוא פנים, תוך הקפדה למנוע ניגוד עניינים ובשקיפות מלאה.

"לא אתן לך לעלוב בחברי הוועדה שלי"

היו"ר ח"כ רוטמן: "אני תמה מהן יכולות הנהלת בתי המשפט ועל פי איזה דין יש לך סמכות לעסוק במניעים שלנו. האם תפקידך כעובדת ציבור להגיב לשליש מחברי הוועדה שלי שמניעיהם אינם כשרים? ואם יש לך הסמכה בחוק, האם עברת הכשרה פסיכולוגית בנוגע למניעים של חברי כנסת והאם את סבורה שתפקידו של עובד ציבור הוא לבקר מניעים של חברי כנסת?

לא אתן לך לעלוב בחברי הוועדה שלי, אני מבקש כמו שאני מבקש מכל אדם, וזה שאת מהנהלת בתי המשפט לא הופך את הדם שלך לכחול… כשם שאני מגן על עובדי ציבור ומבקש שיתנצלו אם אמרו דברים שלא במקום על מניעיהם, אני מצפה שכאשר את עושה מעשה כה חמור, אם את רוצה להמשיך לדבר, שתתנצלי בפני ח"כ קלנר, שאמרת שהמניעים שלו במכתב שמבוסס על כתבה עיתונאית על נושאים שצריכים ברור, הם מניעים לא כשרים, כי את לא מוסמכת לעשות את זה ועובד מדינה לא מבקר ח"כים בוועדת כנסת וזה גם מנוגד לכלל אתי.

עוד באותו נושא

ח"כ קלנר: גוף שיבדוק את ניגוד העניינים אצל שופטים

לכתבה המלאה בסרוגים >

"אם את לא מתכננת להתנצל לא אתן לך להמשיך לדבר"

בנוסף, הטענה בבסיס מה שאמרת שאומרת – זה חשוף לעיני הציבור ולביקורת הציבור, אבל כאשר נציג ציבור מבקש להעלות את זה לביקורת הציבור את מפקפקת במניעיו היא חוצפה שאין כדוגמתה. הרי הטענה שלך שזה חשוף לציבור ולכן אם הציבור יקרה משהו לא בסדר הוא יוכל לבקר, ואז נציג ציבור רואה את הדברים ומבקש דיון בוועדה שתפקידה לעשות את הביקורת הציבורית הזאת ואת אומרת המניעים שלך לא כשרים.

אבקש שתחזרי בך מהדברים הללו, כי בעיניי חצית פה קו שאסור לעובד מדינה לחצות. אשקול להגיש תלונה אתית על התנהלותך כי עובד מדינה לא מותח ביקורת על מניעיהם של חברי הכנסת אצלי בחדר הוועדה. הוא חייב לנהוג בכבוד לחברי הכנסת. אם את רוצה לחזור בך מדברייך על מניעיו של ח״כ קלנר ורשימת הח״כים שביקשו את הדיון את מוזמנת לעשות זאת, אם את לא מתכננת לעשות זאת, לא אתן לך להמשיך לדבר".

בפתח דבריה אמרה עו"ד אברהם בכר: "בדין הישראלי קיים הסדר מפורש, מלא וכולל, לרבות מנגנוני פיקוח ובקרה, המסדיר בחוק ובפסיקה את השאלה מתי שופט מנוע מלשבת בדין. סעיף 77א לחוק בתי המשפט קובע את נקודת המוצא לפיה שופט מחויב לשבת בדין למעט אם "קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".

כלל יסוד זה יונק, בין היתר, מן העיקרון החוקתי שבסעיף 2 לחוק יסוד השפיטה שלפיו אין על השופט "אלא מרותו של הדין". כללי הפסלות מפורטים גם בסעיפים 14 ו-15 לכללי האתיקה לשופטים, התשס"ז-2007, והם יושמו במאות פסקי דין הנוגעים בסוגיות אלה. כל החלטת פסלות ניתנת לערעור. זו גם השיטה הנהוגה במרבית מדינות העולם.

(מנהלת בתי המשפט, עו"ד חגית אברהם בכר, צילום: דוברות הכנסת)

"התנהלותם של השופטים נתונה לביקורת"

התנהלותם של שופטים נתונה למנגנוני פיקוח ובקרה מרובים ויעילים: ראשית, הדיונים בבתי המשפט מתנהלים ככלל בדלתיים פתוחות. התנהלותם של השופטים באולם המשפט חשופה לעיני הציבור, וכך גם החלטותיהם. שקיפות זו מפחיתה באופן משמעותי את החשש ששופט יפעל בניגוד עניינים. שנית, שופטים כפופים לכללי אתיקה מחמירים, שאין להם מקבילה דומה לגבי נושאי משרה אחרים.

שלישית, שופטים נתונים לביקורת של נציב תלונות הציבור על שופטים ולנציב נתונה הסמכות – אם מצא לנכון לעשות כן בעקבות ממצאיו – להמליץ לוועדה לבחירת שופטים לסיים את כהונתו של שופט על פי סמכותה או להמליץ לשר או לנשיא להביא לוועדה לבחירת שופטים הצעה לסיים את כהונתו של שופט. כמו כן, לוועדה לבחירת שופטים יש סמכות בדין להעביר שופט מכהונתו, ולשר המשפטים האפשרות להגיש קובלנה על שופט לבית הדין המשמעתי של השופטים.

לצד כל האמור, קיימת בכל בית משפט רשימת מניעויות, שאין חובה בדין לקיימה, המשמשת כלי עזר לגורמים המנהליים המנתבים את התיקים לטיפול ומתייחסת בעיקרה ל"בעלי דין חוזרים" המופיעים בבתי המשפט לעיתים קרובות. כחלק ממהלך לקידום השקיפות, באוגוסט 2020 הוחלט על פרסום מרוכז ויזום של רשימות המניעות של כלל השופטים והרשמים בישראל באתר האינטרנט של הרשות השופטת, ולגבי שופטי בית המשפט העליון – באתר בית המשפט העליון. כמו כן, באותו השלב פורסמו באתר הרשות השופטת אמות מידה מנחות ואחידות לגיבוש רשימת המניעויות.

היו"ר ח"כ רוטמן הודיע בסיום הדיון כי לא ירפה מהנושא וכי לדיון ההמשך שיקיים, יבקש את עמדת הנהלת בימ"ש בכתב. "אני מקווה שהנהלת בימ"ש תבוא עם תשובות ולא עם הטחת האשמות".

לחברי האופוזיציה אמר: במקרים הללו בד"כ אין קואליציה או אופוזיציה, התפקיד שלנו הוא לפקח, וההתגייסות של ח"כים שאומרים שלא רוצים לעסוק בעניין כי אנחנו במערכה להילחם בקואליציה, זה השכפ"צ שמנסים לתת למעשים שיודעים שלא ייעשו".