אחרי שוועדת שרים לחקיקה אישרה היום (ב') את החוק של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר המשפטים יריב לוין, לאישור השימוש במצלמות לזיהוי פנים, התגובות במערכת הפוליטית ממשיכות לזרום.

ח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו הגיבה לחוק כשכתבה: "‏אין לי אמון בממשלה הזו בטח ובטח כשמדובר בעיסוק בכלי שיכול לסכן את ביטחון מדינת ישראל ואת חופש הפרט של אזרחיה. כשמדובר במאגר הביומטרי ובמידע רגיש כל כך צריך להתנהל בכפפות של משי".

מלינובסקי המשיכה: "מי שצריך לפקח על כל המערך הזה, זו מערכת המשפט שהממשלה הנוכחית כל כך מנסה להרוס. בכנסת העשרים הכנסתי לחוק המאגר הביומטרי ששליפת נתונים במקרה של פשע חמור תתבצע אך ורק באישור של נשיא בית משפט מחוזי. בהתחשב במהלכים האחרונים של הממשלה הזו, בקרוב הסמכות לשליפת הנתונים תהיה שמורה לבן גביר".

"כשמחוקקים חוק כזה צריך לעשות זאת בשיקול דעת ועם אלף שכבות הגנה ולהיזהר מאוד בשימוש כי יש פה חשש כבד לפגיעה בפרטיות, לשימוש ע"י ידיים לא נקיות ולזליגת מידע לאויבנו. יש לי הרגשה שהשרים שאישרו את החוק בוועדת השרים לחקיקה שלפו אותו מהמותן בלי מחשבה עמוקה על ההשלכות ואני בכלל לא בטוחה בכנות כוונותיהם", סיימה חברת הכנסת.

גלעד קריב: "לא ניתן לנתק את ההצעה מהניסיון של בן גביר להיות המפכ"ל בפועל"

חברת הכנסת מירב בן ארי ממפלגת יש עתיד צייצה בחשבון הטוויטר שלה: "נעשה סדר, חוק המצלמות LPR הוא חוק שכתבה הממשלה שלנו, לא לוין ולא בן גביר. החוק אמור לסייע למשטרה לאכוף פשיעה ולהציל חיים של חפים מפשע הממשלה שלנו אישרה, פנינה תמנו התנגדה ואז זה הגיע לכנסת במטרה לעשות דיונים ולהוסיף תיקונים כמו בכנסת נורמלית וממשלה הגיונית פה שני הדברים לא קיימים"

גם חבר הכנסת מהעבודה גלעד קריב הגיב: "הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מהיר – זה נכון. המאבק בפשיעה הוא צורך לאומי דחוף – גם זה נכון. אבל יש עוד כמה דברים נכונים: בהצעת החוק של המצלמות הביומטריות אין כל צורך באישור שיפוטי. כל ההחלטות מתקבלות בתוך המשטרה. הצעת החוק לא כוללת מנגנוני פיקוח רציניים. פרקי הזמן להפעלת המצלמות ממושכים מאד. ההצעה מאפשרת שימוש נרחב במידע ביומטרי בדיעבד. הרשות להגנת הפרטיות הפועלת מכוח החוק מתנגדת להצעת החוק.

גלעד קריב (צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90)

"וכן ,יש עוד שני עניינים נכונים מאד: המשטרה כשלה בהטמעת כלים טכנולוגים ובבקרה עליהם, ואין סיבה לאפשר לה הפעלת כלים ללא מנגנון פיקוח ובקרה הדוק ביותר.והכי חשוב: אנו נמצאים בעיצומו של מהלך להשתלטות פוליטית על המשטרה, ולא ניתן לנתק את ההצעה הזו מהניסיון של בן גביר הגזען והלאומן להיות המפכ"ל בפועל."

חוק המצלמות נדחה בעבר, אך כעת עלה בגרסה מצומצמת

כזכור מוקדם יותר היום ועדת שרים לחקיקה אישרה את החוק לאישור השימוש במצלמות לזיהוי פנים, במטרה שיהווה כלי משמעותי למאבק בפשיעה ובפרט בפשיעה במגזר הערבי. החוק יקודם לאחר שעלה בעבר ונדחה זאת בעקבות פרשנות רחבה מדי להיתר השימוש במצלמות. לאחר דיונים בין המשרדים ביטחון לאומי והמשפטים, הוחלט על צמצום החוק למקרים של עבירות "פשע חמור", עבירות פרוטקשן.

אילוסטרציה (צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90)

גם חוות הדעת שהוגשה מטעם היועצת המשפטית לממשלה צידדה בקידום הצעת החוק, תוך המשך בחירה של דיוק ההסדר על הפיקוח הטכנולוגי. הנוסח המעודכן יקבע באופן מפורש שלא יותר שימוש במצלמות הללו לאכיפת אירועי חופש ביטוי כמו הפגנות, ובנוסף ההצעה קובעת עונש של שלוש שנות מאסר, למי שיעשה שימוש לא חוקי בתיעודי המצלמות הללו.