לקראת הישורת האחרונה בהיערכות לבחירות ברשויות המקומיות, ועדת הפנים התכנסה היום (שני) לדון בסטטוס ההכנות של הרשויות השונות ליום הבוחר, שייערך ב-31 באוקטובר.

לדברי ריאן גאנם, מנהל תחום בחירות ברשויות המקומיות במשרד הפנים, בבחירות הקרובות 7.35 מיליון איש יהיו בעלי זכות הבחירה, כאשר בבחירות האלו גיל ההצבעה עומד על 17 (ולא כמו בבחירות לכנסת שזה גיל 18).

לפי הנתונים שבידי משרד הפנים 5,500 רשימות יתמודדו למועצות השונות, ויפתחו 13,000 קלפיות ברחבי הארץ, כולל קלפיות ייעודיות בהן יצביעו 40,000 בעלי תפקידים בבחירות המקומיות.

בעלי זכות בחירה שאין ברשותם תעודת זהות יוכלו להנפיק תעודת זהות, ללא תור, בלשכת האוכלוסין בבני ברק, זאת בנוסף על לשכות האוכלוסין המפוזרות ברחבי הארץ שם צריך לקבוע תור מראש. ביום הבחירות מצביעים שאין ברשותם תעודות זהות, יוכלו לגשת ל-9 לשכות ברחבי הארץ ולהנפיק במהירות תעודת זהות חדשה תקפה לשלושה חודשים. לדברי אייל סיסו, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, ניתן להצביע גם עם רישיון נהיגה או דרכון בתוקף.

ועדת הפנים (צלם: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

נציג המשטרה: "מתכוונים לפתור את הבעיה"

נצ"מ דוד שריקר, פרוייקטור בחירות במשרד לביטחון לאומי, סקר את עבודת המשטרה לקראת הבחירות ואמר כי המטרה היא לאפשר קיום הליך בחירות תקין על פי חוק, ומימוש זכות הבחירה של הציבור: "אנחנו פורסים ניידות ברחבי הארץ סביב ריכוזי קלפי, ובמגזרים מסוימים הגדרנו שוטר חובה שנמצא במקום. יש דסק משותף עם גורמי מודיעין כאלה ואחרים ואנחנו מפיקים דו"חות לגבי אישים מאוימים". נצ"מ שריקר עדכן כי בשל חילוקי דעות בין משרד הפנים למשטרת ישראל נמנעת אבטחה ממתמודדים בבחירות.

"התקציב לאבטחה נמצא במשרד הפנים, אנחנו לא מתעלמים מהנושא הזה. משטרת ישראל אחראית על שלום הציבור ואנחנו מתכוונים לפתור את הבעיה", אמר שריקר. לשאלת ח"כ נאור שירי האם שוטרים יקבלו תפקיד בתוך הקלפי, ענה נצ"מ שריקר כי שוטרים לא יוצבו בתוך הקלפיות.

(צילום ארכיון: דוד כהן/פלאש 90)

מנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ, התייחס לסוגיית האבטחה ואמר: "למשרד הפנים אין את הסמכות ואין את הידע. כשיש אינדיקציה על רמת איום על נבחר ציבור – האחריות היא על הרשות המקומית ואנחנו מעמידים לצורך האבטחה תקציב ייעודי. לגבי אבטחה של מועמדים, אין לנו סמכות לחייב את המועמד באבטחה. יש לנו שיח פורה עם המשרד לביטחון לאומי ואין בינינו למשטרה, שעושה עבודה מורכבת מאוד, חילוקי דעות. נבחרי הציבור בשלטון המקומי הם סמלי שלטון ובמקרים של איום על מוסד דמוקרטי השב"כ צריך לאבטח את המאוים. יש לנו שיח עם השב"כ שמטרתו הרחבת האבטחה גם על מועמדים".

ח"כ וליד טאהא (רע"מ) התייחס לבחירות ברשויות הערביות: "האווירה שמדינת ישראל מספקת לתושבים הערבים היא לא של דמוקרטיה ובחירות, אלא של ריסוק החברה הערבית; יש אווירה של 'רצון על מלא' אצל שרים בכירים לרסק את החברה הערבית משילות היא סיסמה ריקה מתוכן. אין משילות בחברה הערבית ואין בכלל מדינה בחברה הערבית. החיים שלי תלויים בחסדי הפושע, אם הוא יחליט שהחיים שלי לא שווים – אני לא אחיה".

יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) קרא למשרד לביטחון לאומי ולמשרד הפנים לפתור את סוגיית אבטחת המועמדים בבחירות המקומיות. "אנחנו מעוניינים שאנשים יתמודדו בבחירות המקומיות וישרתו את הציבור לכן צריך לאפשר להם סביבה בטוחה".