בשבוע שעבר חזר לארץ קשר הכנף הישראלי אושר דוידה, דוידה שגדל בהפועל ת"א חזר לארץ אחרי שנה בבלגיה וחתם בשורות היריבה העירונית מכבי ת"א. החתימה לוותה בכעס של אוהדי האדומים על ה"בגידה" של שחקן הבית. מעבר למכבי אחרת, היה נתפס כמשהו הגיוני לחלוטין, אך לפני מספר עשורים גם זה היה נחשב לבגידה, וזה מה שקרה לנוח רזניק בשנת 1957.

נוח רזניק נולד ב-3 בספטמבר 1933 (י"ב אלול תשצ"ג), בשכונת נורדיה בתל אביב. השכונה כיום לא קיימת, ועל מקומה עומד קניון דיזנגוף סנטר. רזניק גדל במחלקות הילדים והנוער של מכבי ת"א. באותם שנים מכבי ת"א התחילה את המעבר מהצבעים כחול-לבן, לצהוב-כחול של היום. המעבר התרחש בתור הזדהות עם יהדות אירופה, ועם הטלאי הצהוב שנאצלו לענוד.

מתוך 11 עונות של כדורגל בארץ שהתקיימו לפני המדינה תשע הגיעו לתל אביב, כשמכבי ת"א שהפכו לצהובים, זוכים בארבע אליפויות מול חמש של היריבה העירונית הפועל ת"א. בעונת הכדורגל הראשונה של המדינה ב-1949/50 קבעה מכבי ת"א שיא שלא נשבר עד היום, עם 103 שערים ב-24 שערים והשוואת מספר האליפויות של הפועל ת"א.

שמונה תארים לנוח רזניק במכבי תל אביב

שנה לאחר מכן עלה רזניק לבוגרים כשהוא משחק לעיתים כבלם ולעיתים כמגן, שבעונתו הראשונה הליגה לא התקיימה בשל סכסוך בין מרכז מכבי למרכז הפועל, כשקבוצות מכבי השתתפו בגביע "יד לעשרה", לזכר עשרה שחקני מכבי ת"א שנפלו במלחמת העצמאות. קבוצות הפועל מנגד השתתפו בטורניר "ליגת מגן שלושים שנות ההסתדרות".

שנה לאחר מכן זכתה מכבי תל אביב בעוד אליפות, שהייתה האליפות הראשונה של נוח רזניק. הצהובים הפכו לקבוצה המעוטרת בישראל, תואר אותו לא איבדו עד היום. העונה הסתיימה באיחור של כחמישה חודשים בשל המצב הביטחוני, מה שהביא לביטול העונה הבאה והקדמת העונה שלאחריה.

הפועל פתח תקווה בשנות ה-50 (צילום: מתוך ויקימדיה)

ב-1954 מכבי ת"א זכתה באליפות שנייה ברציפות, באותה עונה היא השלימה דאבל כשהיא זוכה בגביע השביעי שלה, כשהיא משווה את מספר הזכיות של היריבה העירונית. בשנת 1957 הצטרף נוח רנזיק למסע משחקים של הפועל פתח תקווה, באירופה ובמזרח הרחוק. המעבר בין מרכז מכבי למרכז הפועל, היה דבר ממש לא מקובל באותה תקופה ורזניק נאלץ לקבל אישור מהוועדה של מרכז מכבי.

נבחרת ישראל פסע מעלייה למונדיאל

לאחר דיונים סוערים אושר המהלך, ורזניק יצא עם הכחולים למסע. מאמן הפועל פתח תקווה החליט להפתיע ולמקם את רנזיק כחלוץ, מול נבחרת סינגפור בשל פציעת כוכב הקבוצה נחום סטלמך. המשחק שהתנהל תחת גשם שוטף, נגמר 1:4 לקבוצה הישראלית, כשרנזיק מבקיע צמד וחוזר בסוף המשחק לתפקידו כבלם.

אחרי מסע המשחקים חזר רזניק למכבי תל אביב ושנה לאחר מכן היה שותף לקמפיין מוקדמות המונדיאל ההזוי בתולדות נבחרת ישראל. נבחרת ישראל הוגרלה לשחק בשלב הראשון של המוקדמות מול נבחרת טורקיה שסירבה להגיע לישראל, והודחה בשל כך. הדבר חזר על עצמו בשלבים הבאים עם נבחרות אינדונזיה וסודאן וישראל הייתה אמורה להעפיל למונדיאל.

ג'ון צ'ארלס, ננעל בידי רזניק (צילום: הספרייה הלאומית של ווילס)

בגלל חוק של פיפ"א שאסר על נבחרות לעלות למונדיאל בלי לשחק, נבחרת ישראל הוגרלה לשחק מול נבחרת ווילס, לשני משחקים בבית ובחוץ. שני המשחקים נגמרו ב-2:0 לוולשים, כשרנזיק הצטיין בצמד המשחקים ומנע תבוסה גדולה כשהוא מונע ממי שנחשב באותה תקופה לשחקן הטוב בעולם ג’ון צ’ארלס להבקיע.

שחקנה של הפועל חיפה גמר את הקריירה של נוח רזניק

ב-1959 היה שותף גם למחדל בנבחרת ישראל כשהיה שותף  ל"חרפת וורצ'לב" שבה הובסה נבחרת ישראל 2–7 מול נבחרת פולין. גם ברמת הקבוצות היה שותף לתבוסה 0:10 מול ליברפול

קריית אליעזר בשנות ה-50 (צילום: מתוך ויקימדיה)

באותה שנה התקיים משחק ידידות לכבוד הקמת מערך תאורת לילה בקרייית אליעזר אצטדיונם של מכבי והפועל חיפה. זלאטקו צ'ייקובסקי שהיה מאמן שחקן בהפועל חיפה, פגע פגיעה חזקה בברכו של רזניק ובכך גרם לסיום הקריירה שלו ברמות הגבוהות בגיל 27 בלבד. רזניק סיים את התקופה במכבי תל אביב עם 109 הופעות בהם כבש 11 שערים.

לאחר הפציעה החל רזניק תקופה כמאמן-שחקן בליגות הנמוכות. כמאמן הצליח הצליח להשאיר את הפועל שדרות בליגה השנייה ואת בית"ר לוד וצפרירים חולון הצליח לעלות לליגת המשנה. לאורך הקריירה המשיך בעבודתו כנהג בחברת דן, בקו 12 שחיבר בין הרכבת לשוק הכרמל.

נוח רנזיק (צילום: באדיבות ההתאחדות לכדורגל)