בעקבות הירצחה של בת שבע ניגרי ז"ל בפיגוע ירי בהר חברון, אשת התקשורת אמילי עמרוסי מזכירה 8 פיגועים נוספים בהם גננות נרצחו, ואומרת כי זה מחדד את ההבדל בין קדושת החיים לבין קדושת המוות והטרור.
תחת הכותרת "אנחנו חיים במדינה שבה גננות נופלות", פרסמה עמרוסי את שמותיהן ותמונותיהן של הגננות שנרצחו בפיגועי טרור במהלך השנים.
1. תמר אורן, גננת ביישוב העולים גרדוש בגליל העליון, נרצחה בידי מחבלים ערבים באוגוסט 1950 בפרדסי ירקונה. היא ישבה על תלולית עפר בין הפרדסים עם אהוב לבה, שבדיוק הציע לה נישואין. ירו בהם. תמר נהרגה במקום. הארוס הטרי נפצע ביד שחיבקה אותה.
2. הגננת ברוריה רוטמן נרצחה במרץ 1984 בביתה בנהריה בידי מחבל אסלאמי עם תעודת זהות ישראלית, שהרצח של ברוריה בת ה-56 היה מבחן הכניסה שלו לפת"ח. הוא הלם בראשה בפטיש וגרר את גופתה לאמבטיה. בעלה גילה את גופתה כשחזר הביתה.
3. חורף 1993. הגננת שלוה אוזנה בת ה-24 נסעה בדרך מירושלים לגן בבית אל. הילדים חיכו לה. כשהרכב נתקע בדרך, סמוך לכוכב יעקב, נעצרו לידו מחבלים פלשתינים ורצחו ביריות את שלוה ונוסע נוסף, יצחק וינשטוק.
4. אתי פחימה (41) הייתה גננת אהובה שעבדה באשדוד, חוף עזה, אופקים, ונתיבות. בנובמבר 2001, כשנסעה מביתה בנצר חזני לבאר שבע, מחבל פלשתיני ירה לעבר מכוניתה ורצח אותה.
5. אסתר קליימן עבדה כגננת בגן לילדים הלוקים בתסמונת דאון. במרץ 2002, כשהייתה בדרך להקדיש את ימי החופש שלה להתנדב בקייטנה לילדים מיוחדים, היא נרצחה בידי מחבלים ערבים.
6. נעה אלון, גננת מיתולוגית מעפרה שחינכה דורות של ילדים והדריכה גננות צעירות, נרצחה ביוני 2002 בפיגוע התאבדות בצומת הגבעה הצרפתית בירושלים, כשהיא אוחזת ביד נכדתה גל. הסבתא והנכדה נרצחו יחד, לצד חמישה ישראלים נוספים (טטיאנה יגלסקי, שמואל ירושלמי, הדסה יונגרייס, מיכל פרנקלין וגילה קסלר). פנינה, אמה של גל ובתה של נעה, ראתה את הפיגוע לנגד עיניה.
7. הגננת בת שבע אונטרמן נמחצה למוות ביולי 2008 בידי מחבל ערבי שנהג בטרקטור ודהר לעבר אמא ותינוקת. בתה בת הארבעה חודשים שהייתה לידה, ניצלה בנס.
8. הגננת כוכבה אבן חיים בת ה-38 נרצחה ביום האחרון של החופש הגדול 2010, כשחזרה ממפגש הורים וילדים לקראת תחילת שנת הלימודים בגן שבו עבדה ביישוב אפרת. המחבל שרצח אותה ואת שאר יושבי הרכב (טליה ויצחק אימס, אבישי שינדלר) גדע את חייה כשהיא תוך כדי שיחת טלפון עם בתה היחידה.
9. בת שבע ניגרי נרצחה בהר חברון השבוע. היא הייתה גננת באפרת. מחבלי הפת"ח עקבו אחרי המכונית שבה נסעה. הם ראו שבתוכה יושבת אישה וילדה, המתינו שהמכונית תאט בכיכר, עקפו אותה, ורצחו את בת שבע לעיני בתה בת ה-12.
לאחר מכן כתבה עמרוסי: "משהו במשלח היד הזה, גננת. בצירוף המחריד "גננת נרצחה". בעובדה שאנחנו משקיעים את האנרגיה והכישרון בחינוך וחיבוק ילדים זרים – והאויב משקיע את אותו הזמן והכוח ברצח. בכאב של גורל ושל עם ושל אלפי ילדי גן ובוגרי גן (גם כמבוגרים אנחנו בוגרי גן) שלקחו להם את הגננת, דמות משמעותית בחיי ילדים (לא פחות מסבתא).
בסוף דבריה כתבה עמרוסי: "במאה ועשרים שנות טרור ודם היו 15 רוצחים משלנו מול אלפי מרצחים משלהם. שזוכים לסוכריות והילולות, למשכורות למשפחה, לכיכרות על שמם, לאנדרטאות והנצחה רשמית מטעם הרשות. הרוצחים השפלים שיצאו מהצד שלנו הם בושה לעם שלנו. אין להם שום גיבוי אידיאולוגי או תמיכה ציבורית".
"לא אחת אומר לי החבר השמאלני שלי שהפחד הגדול שלו הוא לא ללכת שוב כצאן לטבח אלא להיות בעצמנו הנאצי (פרפרזה על אלי ויזל). בולשיט. אנחנו לא רוצחים גננות ולא נרצח. אנחנו לא נהיה נאצים. זה הוכח אמפירית – גם תחת המגף הנאצי ונוכח זוועות שטניות בשואה לא פגענו באישה מהגב לעיני הבת שלה. גם מול מסעות הצלב וכל מה שעוללו לנו בהיסטוריה. לא שפכנו דם נקיים. לעולם לא נהיה הטובחים. ועכשיו צריך להבטיח שלא נהיה הצאן".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
