בעקבות פנייה של סרוגים, במערכת הארץ החליטו כי מי שנרצח בפיגוע טרור ייחשב כהרוג ולא כנרצח.

ביום שלישי פורסמו בעמוד הראשון של עיתון הארץ שתי כותרות בראשונה נכתב על הפיגוע בהר חברון בה נרצחה בת שבע ניגרי הי"ד: "אישה נורתה למוות בפיגוע ירי מדרום לחברון". כמה שורות למטה באותו עמוד נכתב על החיסול בטירה: "מנכ"ל עיריית טירה נרצח ליד המשטרה".

ההבדל הזועק בין שתי הכותרות, הביאה אותי לשאול את מו"ל הארץ עמוס שוקן לפשר ההבדל בין שתי הכותרות. שוקן, שהוא אחד המו"לים היחידים בזירה שגם משיב לפניות בטוויטר, ענה: "לדעתי יש הבדל בין שני המקרים. בטירה זה הרג מכוון של אדם מסוים, רצח. בת שבע ניגרי נורתה כי מישהו רצה להרוג יהודים, הוא לא כיוון לאדם מסוים. בטקסט עצמו, בשורה הראשונה והשניה, אחרי זיהוי האשה בשמה, בת שבע נגרי, כתוב נרצחה".

בכך לא הסתיים הדיון הפנימי בהארץ, במייל שהוציא רכז המערכת אמנון הררי לכותבי ועורכי העיתון הוא מבקש לחדד את ההבדל שבין מקרי מוות על רקע לאומני לבין כאלה על רקע פלילי:

"החל מהיום, כל מי שימות כתוצאה מכסכוך מלחמתי, בישראל, בשטחים ובעולם כולו, מהצד הישראלי או הפלסטיני, אזרח או חייל – יוגדר ב'הארץ' בבחינת הרוג ולא נרצח". הררי המשיך: "בכל הנוגע לפלילים – המתים עדיין יוגדרו נרצחים"

 

ההוראה בהארץ: נהרג – בפיגוע; נרצח – בפעילות פלילית

עם זאת, בהליכים המשפטיים ימשיכו לציין בהארץ את החשודים ב"חשד לרצח", כשזה הסעיף המיוחס להם (למשל אלישע ירד)", הוסיף הררי. (בהערת אגב, צריך להזכיר להררי כי ירד אינו חשוד ברצח אלא בשיבוש הליכי משפט. מי שנחשד בתחילה ברצח היה יחיאל אינדור, וספק אם יוגש נגדו כתב אישום אפילו על הריגה).

נזכיר כי בכל הנוגע לפטירה של אנשים, בהארץ משתמשים במילה מת גם אם מדובר ביהודי, ברב גדול או בראש ממשלה, וזאת בניגוד לכלי תקשורת אחרים שמשתמשים במונחים כמו "הלך לעולמו" או "נפטר" כשמדובר ביהודי.