למרות השקט המתעתע של פגרת הכנסת, המערכת הפוליטית נמצאת בדריכות עצומה לקראת המשך הדיונים בבית המשפט העליון סביב העתירות נגד הממשלה – ולקראת אולי דרמה משפטית בקנה מידה היסטורי.
בבג"ץ עומדות ותלויות שתי סוגיות סביב פסילת חוקי יסוד שאושרו בחודשים האחרונים – חוק הנבצרות וחוק צמצום עילת הסבירות – וכל החלטה בנושא עשויה להוביל את ישראל למשבר חוקתי חסר תקדים.
אולי זו "עונת המלפפונים" הפוליטית (ואיתה חוסר התעסוקה של חברי הקואליציה) אבל התרבות ההתבטאויות של חברי כנסת נגד כיבוד פסקי הדין של בג"ץ מעלה את המתח בין רשויות השלטון לשיא חדש, ומקטינה עוד יותר את האפשרות לפשרה.

אבל בתוך כל הרעש הזה, ישנו קול אחד שנעלם לחלוטין, כאילו היה שחקן משנה בתיאטרון האבסורד של החודשים האחרונים, מה שמעלה את השאלה – איפה שר המשפטים יריב לוין?
אפילו לישיבת הממשלה היחידה שהתקיימה מאז אושר החוק, לוין הבריז ונסע לחופשה פרטית בחו"ל, כאילו משדר לציבור שהוא לא מעניין אותו.
חיות ללוין: זה השופט שיישב בוועדה לבחירת שופטים
ממה יריב לוין מפחד?
שלושה שבועות חלפו מאז אושר חוק עילת הסבירות, שנותר ההישג היחידי בתוכנית המהפכנית של לוין ורוטמן, ובמקום ששר המשפטים יציע לציבור ויסביר את חשיבותו, הוא נאלם לחלוטין.
זה אמנם נכון לרוב החודשים האחרונים, בהם הוא מיעט להגיע לאמצעי התקשורת ולענות על שאלות, ואפילו השבוע שכבר היה אמור הגיע לאולפן ערוץ 14 (שלא חשוד בתור מתנגד לדעותיו), הריאיון בוטל ברגע האחרון, וכל הקידום לקראת זה הוסר מהרשתות החברתיות של הערוץ.
כל שופטי העליון ישתתפו בדיון על צמצום עילת הסבירות
מאז השיק במסיבת העיתונאים בחודש ינואר את הרפורמה המשפטית, מדינת ישראל מתעסקת אך ורק סביב החקיקה וההשפעות מרחיקות הלכת שלה – בכלכלה, בביטחון, ובמרקם החברתי.
אי אפשר להאשים את יריב לוין שהוא אינו מאמין במאת האחוזים בצורך בשינויים במערכת המשפט, ולטענתו יש הצדקות אמיתיות לשינויים כל כך עמוקים ויסודיים באיזון בין רשויות השלטון.

הבעיה שהוא נוקט בטקטיקה דומה לראש הממשלה – שלא מתראיין כלל לתקשורת הישראלית – ומפקיר את הזירה לחברי הכנסת והשרים זוטרים של הקואליציה, שלא רק שלא מרגיעים את החששות, אלא רק מתדלקות את המחאה ואת הביקורת על החקיקה המשפטית.
האם ליריב לוין אין תשובות טובות למה שקורה בעקבות החקיקה שהוא מקדם? האם הוא חושש משאלות קשות ומתקשורת ביקורתית? כל זה לא מצדיק את ההתנהלות חסרת האחריות של השר המוביל של הרפורמה.
בתור בליל התרחישים על עתיד החקיקה המשפטית, החששות ממשבר עמוק במערכת הביטחון ולקראת הכרעות מורכבות של בית המשפט העליון, לציבור מגיע לשמוע באופן ישיר את מי שהתחיל את כל המהומה.

גם אם לא התכוון ליצור את הכאוס, ואולי הופתע בעצמו מרמת המחאה שנוצרה נגד הממשלה, ליריב לוין יש אחריות ישירה למצב שנוצר, והגיע הזמן שיפסיק לברוח מהציבור, ומהאחריות שהוא נושא על כתפיו.





תגובות
שוב פעם הטינופת הסמולנאצי הארור זבל בנצי הטינופת,אתה סתם חארה מסריח,כמו כל השמולנאצים אתה שופר של הנאונאצים יזבל,מי סופר חארה מסריח כמוך?
מאיפה כל הריקבון שלך מגיע? במקום להגיב לעניין מנבל ומגדף, מה נהיה?
מה שיצא מבין הרגלים של הזו..ה הארורה שהית עם בטן וכאבה לה הבטן בשרותים במקום הפרשות יצא גוש חארה כמות חום ישר לאסלה,ולכן הריקבון של הזו..ה שהביאה גוש חארה כמוך היה באותו רגע לנתק את חבל הטבור ולישלוח את החארה לביוב כי מי רוצה לגדל סירחון כמוך בבית?
הוא אחראי על ההשתללות של החונטה? לפחות תלמד הנדסת תודעה ולפני שאתה עולה על המגרש
מן הראוי היה לפרשן פוליטי מנוסה להתייחס לכך שהיום אנחנו יודעים שהסיבה להפגנות היא לא הרפורמה של לוין אלא ממשלת ביבי.ולכן אין ללוין לבוא ולהסביר דבר.כי כל המצב התזזיתי של מדינת ישראל הוא לא הרפורמה אלא מתנגדי ממשלת ימין על מלא
, לך ברורים כל מיני דברים שלהרבה אנשים ממש לא ברורים. כך או כך, מה שכן ברור לגמרי הוא שבמדינה נורמלית ובשר נורמלי - שר המשפטים היה מתייצב בכל אמצעי התיקשורת, ומסביר את משנתו, עונה לשאלות העיתונאים ויוצר דו שיח עם הציבור. לוין הוא כמו ילד שהצית את הבית וברח מפחד.