גולדן סטייט ווריורס זכו ב-4 אליפויות NBA בעשור האחרון והם נחשבים לאחת השושלות הגדולות בהיסטוריה של הליגה הטובה בעולם. מאז לוס אנג'לס לייקרס בתחילת המילניום אף קבוצה לא זכתה ב-3 אליפויות רצופות. רק פעם אחת בהיסטוריה קבוצה זכתה ביותר מ-3 אליפויות רצופות, זאת הייתה בוסטון סלטיקס בשנות ה-50 וה-60 שעשתה זאת 8 פעמים ברצף. לפני שנה ב-31 ביולי 2022, נפטר כוכבה הגדול של הקבוצה, ביל ראסל.

ביל ראסל נולד ב-12 בפברואר 1934 בווסט מונרו שבלואיזיאנה, למשפחה אפרו אמריקאית שסבלה מגזענות קשה, שאילצה אותה לעבור לאוקלנד שבקליפורניה. הוא גדל בעוני קשה וספג התעללויות גזענות, אמו נפטרה כשהיה בן 12 וכמו רבים אחרים מצא נחמה בכדורסל.

הוא התחיל את דרכו בנבחרת הכדורסל של תיכון מקלימונס, וכמעט נופה מהנבחרת, אך שוכנע בידי מאמנו ג'ורג' פואלס להישאר בקבוצה. אוניברסיטת סן פרנסיסקו ב-1954, בסן פרנסיסקו הפך ראסל לסנטר המוביל, ועשה היסטוריה יחד עם קיי סי ג'ונס והאל פרי כשבפעם הראשונה בהיסטוריה שלושה שחקנים שחורים פתחו בחמישייה.

הוא הוביל את הקבוצה לשתי אליפויות ב-1955 ו-1956, ב-1956 נבחר במקום השני בדרפאט על ידי בוסטון סלטיקס. הוא דחה את ההגעה ל-NBA בשנה כדי להשתתף באולימפיאדת מלבורן ב-1956, מכיוון שהוועד האולימפי אסר על שחקנים מקצוענים להשתתף. יחד איתו רקדה ארצות הברית בדרך לזהב, עם ניצחונות בהפרש ממוצע של 53.5 נקודות.

מהר מאוד הפך ביל ראסל לסנטר המוביל בבוסטון

בדצמבר 1956 הצטרף לסלטיקס והפך מהר מאוד לסנטר המוביל בקבוצה כשהוא מעמיד ממוצעים של 14.7 נקודות ו-19.6 ריבאונדים למשחק, מה שהקנה לו את תואר מלך הריבאונדים של הליגה. לפני שהגיע נחשבה בוסטון לקבוצה עם התקפה חזקה והגנה חלשה, ראסל שההגנה הייתה נקודת החוזקה שלו שיפר את יכולת ההגנה של הקבוצה, כשגרם ליריבות לאבד כדורים רבים, ראסל התבלט גם ביכולת החסימות שלו.

ראסל במדי הלסטיקס (צילום: מתוך ויקימדיה)

בעונה הראשונה שלו סיימה בוסטון במקום הראשון בליגה, עם 44 ניצחונות ו-28 הפסדים. במשחק השביעי בגמר חסם ראסל ניסיון קליעה של ג'ק קולמן מסנט לואיס הוקס, מה שלקח את המשחק להארכה. בסיום ההארכה השנייה ניצחה בוסטון 125-123 וזכתה באליפות הראשונה בתולדותיה.

שנה לאחר מכן עלה ראסל במספר הנקודות (16.6) ובמספר הריבונאדים (22.7) כשהוא שובר את שיא הריבאונדים עד לאותה תקופה. הוא זכה בתואר ה-MVP של הליגה, והוביל את הסלטיקס בפעם השנייה ברציפות למקום הראשון בליגה עם 49 ניצחונות. בגמר שוב פגשה בוסטון את ההוקס, אך בלי ראסל שנפצע במשחק השלישי הפסידה 4-2 וסיימה במקום השני.

שובר שיאים בשמונה אליפויות רצופות

בעונת 1958/1959 שיפר שוב את מאזנו עם 16 נקודות ו-23 ריבאונדים למשחק.  הוא הוביל את הסלטיקס לשיא חדש בתולדות הליגה עם 52 ניצחונות בעונה, ולאליפות נוספת שהחלה את רצף האליפויות הגדול. בגמר הוא ניצח 4-0 את מי שלימים תהפוך ליריבה המושבעת, מיניאפוליס לייקרס שתהפוך ברבות הימים ללוס אנג'לס לייקרס.

מאמן הלייקרס, ג'ון קונדלה, אמר עליו: "אנחנו לא מפחדים מהסלטיקס ללא ביל ראסל. תוציאו אותו החוצה ואנחנו מסוגלים לנצח אותם. הוא אחד שהצליף בנו מבחינה פסיכולוגית". מכאן יצאו ראסל והסלטיקס לרצף אדיר של שמונה אליפויות, רצף שעד היום מהווה שיא בספורט האמריקאי. עונת השיא של ביל ראסל מבחינת נקודות הייתה עונת 1962/63, בה קלע 18.9 נקודות בממוצע למשחק.

צ'מברלין, יריבות מפוארת (צילום: שאטרסטוק)

שנה לאחר מכן הייתה עונת השיא מבחינת ריבאונדים כשקטף 24.7 כדורים חוזרים. בעונת 1959/60 שברה בוסטון שיא הניצחונות כשסיימה עם 59 ניצחונות מול 16 הפסדים. באותם שנים התפתחה יריבות מפוארת בין ראסל שכאמור נחשב כסנטר הגנתי, לוילט צ'מברלין שנחשב כאחד מהסנטרים ההתקפיים הטובים בהיסטוריה וידוע בעיקר בזכות משחק בו קלע 100 נקודות.

ביל ראסל כמאמן-שחקן

לפני עונת 1966/1967 פרש רד אאורבך, המאמן שזכה עם הסלטיקס בתשע האליפויות. לאחר מספר ניסיונות לשחקני עבר, פנה אאורבך לראסל בבקשה שישמש בתפקיד משולב של מאמן-שחקן. בכך הפך ראסל למאמן האפרו-אמריקאי הראשון בתולדות ה-NBA.

בעונתו הראשונה שלו בתפקיד הסתיים רצף האליפויות של בוסטון, כשהקבוצה הפסידה בגמר המזרח 1–4 לפילדלפיה 76', אותה הוביל צ'מברלין. במשחק החמישי, ספגה בוסטון שכאמור התבלטה בהגנה 140 נקודות מיריבתה. עונה לאחר מכן ולמרות שלא סיימה במקום הראשון בעונה הסדירה האליפות חזרה לבוסטון, כשבגמר המזרח הפכה לראשונה שחוזרת מפיגור 3-1 לניצחון. בגמר ניצחה בוסטון 4-2 את הלייקרס.

אאורבך וראסל (צילום: מתוך ויקימדיה)

בעונת 1968/1969, למרות ירידה ביכולת ועלייה במשקל של ראסל שהציג "רק" 9.9 נקודות ו-19.3 ריבאונדים למשחק, וסיים במקום הרביעי במזרח הגיע ראסל בפעם ה-12 בקריירה לגמר ה-NBA מול הלייקרס שהתחזקה עם צ'מברלין . הסדרה הגיעה למשחק שביעי ומותח שם ניצחו הסלטיקס 108- 106 וזכו בתואר האליפות ה-11 ב-13 שנים, כשבסיום המשחק הודיע ראסל על פרישתו.

קריירת אימון לא מוצלחת

קריירת האימון שלו לא הייתה מוצלחת במיוחד ואחרי 4 שנים כמאמן סיאטל סופרסוניקס פרש מאימון, עם מאזן של 162 ניצחונות מול 166 הפסדים, אך חזר עשור מאוחר יותר כשאימן את הסקרמנטו קינגס אך גם שם לא נחל הצלחה. ב-1972 בוסטון הודיע כי אף שחקן לא ילבש את מספר חולצתו של ראסל (6).

ב-1975 הוא הוכנס להיכל התהילה של הכדורסל בקטגוריית השחקנים, וב-2021 למאמנים על היותו המאמן האפרו-אמריקאי הראשון אי פעם ב-NBA. ב-2006 נכנס להיכל התהילה של המכללות. בשנת 2011 קיבל ראסל את מדליית החירות הנשיאותית מנשיא ארצות הברית דאז ברק אובמה, וב-2017 היה הזוכה הראשון בפרס מפעל החיים של ה-NBA.

אובמה, העניק לראסל את מדליית החירות הנשיאותית (צילום: שארטסטוק)

הוא קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות שונות והוכנס להיכל התהילה של פיב"א. מ-2009 פרס ה-MVP של סדרת הגמר של ה-NBA נקרא על שמו. הוא ניסה להיכנס לעסקים אך נכשל והגיע לפשיטת רגל, הוא ניסה לעבוד כשדר אך הרגיש לא בנוח, הוא כתב מספר ספרים והתבודד כמה שנים באי מרסר שליד סיאטל ב-31 ביולי 2022 הלך לעולמו, בגיל 88.