את המילים הבאות אני כותב בכאב, אחרי תקופה סוערת ומורכבת לחברה הישראלית, שבו כמעט נדמה שכל הצדדים הפסיקו להקשיב זה לזה, נטשו את הניסיון להבין אחד לשני והחליטו שעדיף לדהור לחיכוך ולא לחיים משותפים.

באופן סימלי התנקזו לשבוע מתוח אחד אישור חוק צמצום עילת הסבירות, צום תשעה באב וסיום מושב הכנסת –  ובשבוע הבא לכאורה המציאות צפויה לעבור לאווירת חופשת הקיץ, ורף המתיחות אמור לחזור לשגרה.

אלא שסיכום שבעת החודשים האחרונים, מאז שבה ממשלת נתניהו לשלטון, עולה תמונה מדאיגה של היכולת של מחנה הימין לעשות את עבודתו בצורה אחראית.

הגיע הזמן להציב מראה בפני עצמנו – הממשלה הנוכחית לא מנסה להיטיב עם כל אזרחי ישראל אלא הפכה את עצמה לאסופה של פוליטיקאים שמקדמים אינטרסים אישיים ומגזריים, ויהיה המחיר אשר יהיה.

תחושת "הניצחון" של הקואליציה שהצליחה להשיג 64 מנדטים ולראשונה זה חמש מערכות בחירות קבעה הכרעה ברורה, הפכה באופן מידי לשיכרון כוח מופרז ולבולמוס חקיקה מרתוני, כאילו 'אחרי המבול', ואין משמעות לעתיד.

חברי קואליציה (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

בראש ובראשונה עומד קידום הרפורמה המשפטית שהושקה על ידי השר יריב לוין ימים בודדים אחרי הקמת הממשלה, כמעט על דעת עצמו ומבלי שום הכנה מוקדמת של הנהלת הקואליציה.

לוין ושותפו יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, בחרו לרוץ קדימה עם החקיקה המשפטית שאמורה לשנות באופן מהותי את סדרי השלטון, מבלי להבין לקחת בחשבון על עוצמת ההתנגדות, וכשזו הגיעה – הם בחרו להסתכל לכיוון השני בהתעלמות.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

נתניהו, לוין וגלנט בהצבעה על צמצום עילת הסבירות (צילום: ערוץ הכנסת)

אבל זה לא נגמר שם. גם הסיעות החרדיות העלו לרמה חדשה את הסחיטה הקואליציונית – הן מבחינת חקיקה והן מבחינה תקציבית – ורובם מוכיחים את הטענה שהם באים כשליחי ציבור לטובת המגזר שלהם.

גם רשימת הציונות הדתית (סמוטריץ', בן גביר ומעוז) השיגה את ההישג המרשים שלה בעיקר סביב ההבטחות המשילות הביטחונית – סוגייה שהממשלה הנוכחית נכשלת בה באופן עקבי, בזמן שהם עסוקים מאוד בפיתוח הנושאיים הסרוגים כמו יו"ש או קידום תקשורתי עצמי.

מייצגים רק חצי מדינה

אמנם הקואליציה יושבת על קרקע יציבה של 64 מנדטים, אבל למען האמת היא מתבסס רק על קצת יותר מ-50% מהעם.

רק אחוז חסימה גבוה ובזבוז קולות של מחנה השמאל היטה את הכף במפת המנדטים, אבל מבחינה מספרים יש כמעט שוויון בין מצביעי הקואליציה למצביעי האופוזיציה, ואת הנתון הזה שכחו מנהיגי מחנה הימין.

הפגנה נגד החקיקה המשפטית (צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90)

לאחרונה אמר אחד מבכירי הקואליציה שהטעות שלהם הייתה שהם ניסו לתקן בעיות של עשרות שנים במושב כנסת אחד, צעד שהוא לא ריאלי ובעיקר מאוד טיפשי, כי הוא חשף את הרגישות הרבה בחברה הישראלית.

בדיוק בגלל זה אסור להתעלם מהזעקה של המפגינים נגד הממשלה, גם אם המובילים שלה והגרעין הקשה הם אנשי בלפור והדגלים השחורים. החששות של רבים אולי מופרזים אבל זו אשמתה של הקואליציה מכיוון שהיא מעניקה להם מידי שבוע סיבות לפחד – בדיבורים ובמעשים.

הפגנה נגד החקיקה המשפטית (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

הכוח אמנם נמצא בידיים של מחנה הימין אבל שימוש מופרז בו עלול להביא לקריסתה של מדינת ישראל.

היציאה לפגרת הקיץ והחגים מעניקה כמעט שלושה חודשים של "הפסקת אש", שטוב תנוצל לטובת הידברות מול האופוזיציה, במטרה להגיע להסכמות על המשך החקיקה המשפטית, אבל יש לקואליציה מטרה חשובה יותר להשיג בזמן הזה.

ראש הממשלה נתניהו, ראשי המפלגות ובכירי הקואליציה חייבים לעצור רגע ולחשוב האם זה המסלול שהם רוצים להמשך הקדנציה, והאם ככה הם רוצים שתיזכר הממשלה ה-37 של מדינת ישראל? האתגרים הביטחוניים, החברתיים והכלכליים כל כך גדולים וייתכן שמי שמוביל עכשיו את הספינה לא קולט זאת?

עם הכוח מגיעה האחריות

למצביעי הימין קל להתעלם מהביקורת של מתנגדי הממשלה ולפטור את זה בתור "מחאה פוליטית", אבל לאור התנהלות וכמות ההישגים המביכה של הקואליציה, אולי כדאי לחשוב על זה מחדש.

ייתכן שההזדמנות הזו של ממשלה לאומית אמיתית לעולם לא תחזור יותר, ובינתיים היא מבזבזת את ימיה בחקיקה פרסונלית וסגירת חשבונות.

נתניהו (צילום: אורן בן חקון)

נשיא המדינה יצחק הרצוג צדק כשאמר שהאחריות למציאת פתרונות: "תהיה תמיד אצל מי שהכוח ומושכות השלטון בידיו", אבל נדמה שבממשלה לא לוקחים את זה עד הסוף.

בצער רב צריך להודות, ממשלת ישראל הנוכחית נכשלת בתפקידה העיקרי וזה להבטיח את המשך קיומו הריבוני של מדינת ישראל, ואם היא לא תחשב מסלול מחדש, המחיר עלול להיות כבד מאוד.