משנכנס אב ממעטין בשמחה. לא מבלים, לא סועדים בבשר ויין, ונערכים ליום האבל הלאומי, הלא הוא תשעה באב. אולם מעבר מהיר על הפרסומים לקראת אירועי תשעה באב יכול ללמד אותנו שיום הצום הזה כבר מזמן לא עוסק בחורבן בית המקדש, בסיבות שהובילו אליו או בדיני אבלות.

עיון בתוכניות השונות ילמד את המתבונן מהצד שתשעה באב הוא יום שמוקדש ללימוד תורה ביום שהלימוד אסור בו, אם כי הכותרת תמיד תהיה "הלילה לא לומדים תורה", יום שמוקדש למפגשים ומעגלי שיח, על אף הדרישה "ישב בדד וידם" ויום שמוקדש לדיבור על החזון, התקווה והבניין במקום יום המוקדש למספד ובכי על החורבן.

"כבר שנים ארוכות שאנחנו לא יודעים מה לעשות עם תשעה באב"

כבר שנים ארוכות שאנחנו לא יודעים מה לעשות עם תשעה באב. לשבת לבד בחושך התאים אולי לסבתות שלנו בפולין אבל אל מול מדינה יהודית ריבונית הקינות, הדמעות ותפילת "נחם" נראות לנו כמנותקות מהמציאות בה אנחנו חיים.

בניגוד לאבלות אישית או משפחתית בה אנחנו מזהים את הצורך בישיבה על הקרקע, בהימנעות משמחה ובישיבה בודדה ככלי להתמודדות עם הכאב הבקשה להחיל את אותם מנהגים ביחס לאבלות על ירושלים נראית לנו כלא רלוונטית אל מול עיר שוקקת חיים ותורה עם כמעט מיליון תושבים בני כל הדתות.

צילום: ישיבת הכותל

אתגר תשעה באב הוא האתגר של החברה הישראלית ושל מדינת ישראל בכלל – איך מצליחים לשמר את זיכרון החורבן כך שיישאר רלוונטי ועדיין להצליח להסתכל בעיניים פקוחות על המציאות בה אנחנו חיים, להודות בעובדה שאנחנו חיים בתקופת הבניין של בית שלישי ולתרגם את זה לפרקטיקות עבודה שיבטאו את המורכבות הזו.

"חורבן לא, אבל מה כן?"

במשך שנים ארוכות החוק שקבע שאסור לפתוח עסקים בליל תשעה באב היה מספיק כדי לעורר שיח משמעותי אבל בשנים האחרונות יחד עם ההתנגדות לעצם החוק מדינת ישראל והחברה הישראלית צריכות לשאול לא רק מה אסור לעשות אלא גם איך נכון לציין את היום הזה ובעיקר מה המסר אותו אנחנו מבקשים להדהד. חורבן לא, אבל מה כן?

מדינת ישראל נמצאת בנקודת בירור עמוקה ביחס שבדבר זהותה היהודית והדמוקרטית וכרגע נראה שאל מול האתגר הזה אנחנו לא מצליחים להחזיק את המתח, לא מצליחים ליצור שפה יהודית ודמוקרטית שבו–זמנית מסתכלת אחורה, מודה על ההווה ויחד עם זה יודעת להציב חזון למציאות הישראלית.

(צילום: נועם ריבקין/פלאש 90)

דרושה לנו שפה חדשה

דרושים לנו אנשי חינוך, חברה ומדיניות ציבורית שיבנו יחד מציאות שונה, כזו שתציב ברית חדשה לחברה הישראלית, 'ברית דרך' בה כולנו מרגישים מחויבות למדינת ישראל ומוכנים לצעוד יחד בדרך הזו באחריות ומתוך כבוד לאתגר החינוכי והלאומי.

דרושה לנו שפה חדשה, כזו שתהפוך את תשעה באב בפרט ומדינת ישראל בכלל להזדמנות חדשה של חיבור עבר ועתיד, כזו שלא יושבת לבד בחושך אלא מתנהגת יותר כמו הסבתות שלנו מאלג'יריה שלקחו מטאטא והתחילו לנקות את הסביבה לקראת בניין חדש.

==

הרב יובל אהלי הוא מפתח תוכן ומדריך פדגוגי בעמותת יסודות במכללת הרצוג.