בוקר טוב לנשיאת בית המשפט העליון חיות. שמחנו לשמוע על קיצור ביקורך בחו"ל, כדי למהר לחזור ארצה.

אולם, לא בטוח שידועה הסיבה לכך. האם, אחרי שתרמת את תרומתך, יחד עם אהרון ברק, להלהטת הרוחות ולזריעת הכאוס, את מזדרזת לחזור כדי להחמיר את המצב ולדון בעתירות נגד החוק, בטרם ייכנס לתוקפו. לעזאזל שזהו חוק יסוד, לעזאזל ניגוד העניינים שמערכת המשפט, על כל זרועותיה, נגועה בו, מלדון בחוק, המתיימר לעשות ראורגניזציה בהרכב בית המשפט ובתיקון סמכויות החקיקה שחרגו מההגדרות שקבע להם המחוקק.

הסבירות שזו כוונת כבוד הנשיאה גבוהה, נוכח החלטת כבודה לדון בעתירה אחרת, לנבצרות ראש הממשלה, יחד עם עוד שניים מחברייה האקטיביסטים בדין, בדיוק בזמן שראש הממשלה, ינאם באו"ם.

תחושת ה- דה ז'ה בו מרעננת את זיכרוננו, על התנהלות דומה בה בחר היועמ"ש להודיע על העמדת נתניהו לדין, בעודו בבית הלבן, מתבשר על תוכנית המאה של נשיא ארה"ב, טרמפ.

יש לי חלום, כבוד הנשיאה, שתבחרי להתנהל אחרת. שתפנימי את חומרת המצב בארץ, עליו לא תוכלי לומר 'ידיי לא שפכו את הדם הזה', תקראי להרגעת הרוחות ותיסעי היישר למשרדו של ראש הממשלה, שם תגיעו להחלטות מוסכמות בדבר השינויים במערכת המשפט.

אמנם, המאזין היטב לדברי האנרכיסטים שמובילי המחאה מהדגלים השחורים ומקריים מניסטר, שהרפורמה המשפטית היא רק עילה להיתלות בה כדי להפיל את הממשלה ובכל זאת, עלייך לקחת אחריות על מה שבתחום אחריותך. ההיתלות של כבוד הנשיאה בכך שיש לה סמכות בלא אחריות, לכל מה שתעשה, יכולה להפוך לחרב פיפיות שתסתיים בתוצאת; זה לא נהנה וזה חסר (לוז-לוז סיטואיישן).

העם רואה ראשי אופוזיציה המלבים את אש המחאה ומנגד את הממלכתיות של ראש הממשלה כמנהיג המבוגר האחראי.כעת תורך לגלות מנהיגות, שתבטיח את כינונן של שלוש הרשויות במדינה בכבוד ובהגינות, כפי שנקבע בחוק, שישפר במשהו את מעמדה של כל אחת מהן, להבטחת ביטחון המדינה ורווחת האזרחים. הבחירה של אקורד סיום כהונתך בידייך: להיזכר כמי שתרמה לקידום מעמדו של בית המשפט בעיני הציבור ולשלום החברה בישראל, או כמי שעשתה את גמר המלאכה בחורבן המדינה והעם.

 

יהודית אוחנה, מנחה פדגוגית ומובילה תהליכי פיתוח והעצמה במערכת החינוך.