רבני ורבניות בית הלל פנו היום (שישי) אל השגריר השבדי בישראל, ודיברו אל ליבו שלא לאפשר את שריפת ספר התנ"ך המתוכננת במהלך המחאה בשבדיה אל מול השגרירות הישראלית.

כזכור בהפגנה שהתקיימה מול שגרירות טורקיה איפשרה ממשלת שבדיה לשרוף את הקוראן כמחאה, צעד שהוביל לביקורת רבה. המוחים ביקשו לשרוף במחאה מול שגרירות ישראל את ספר התנ"ך היהודי וממשלת שבדיה איפשרה גם את הצעד המחאתי הזה.

בעקבות האישור התמוה גינו רבים מבכירי הממשל הישראלי את המהלך וכינו אותו 'מביש ופוגעני'. כעת, פונים גם רבני ורבניות בית הלל בפנייה לשגריר על מנת לגנות ולבקש שימנע את המהלך הקיצוני.

במכתב ששלחו נכתב: "מבקשים למחות בזעזוע על ההיתר שניתן למפגין בשבדיה לשרוף ספר תנ"ך. התנ"ך הוא לא רק ספר קדוש לנו היהודים ולדתות המונותיאיסטיות כולן; הוא גם ספר המציב רף של מוסריות עבור האנושות. הרף הזה אומר שהכבוד כלפי האחר הוא ערך מרכזי והכרחי בכל חברה, והוא מחייב את כל בני האדם."

(צילום: shutterstok/Videologia)

עוד המשיכו וכתבו: "תהא הסיבה אשר תהא, שריפת ספרים היא מעשה פסול ואלים, ושריפת ספרי קודש על אחת כמה וכמה. אין מקום בגבולות חופש הביטוי למעשה כעין זה, והשימוש בחופש הביטוי להצדקתו מעיד על חוסר איזון ערכי. חופש הביטוי הוא ערך חשוב שאין לפגוע בו, אבל בשם חופש הביטוי אי אפשר לדרוס את ערכיהם הקדושים של אחרים; כשם שחופש התנועה אינו מתיר לדרוס את רכושו של האחר, כך חופש הביטוי לא יכול להתיר פגיעה בלתי-הפיכה בקדשיו של עם שלם."

בבית הלל התייחסו גם למעשה שריפת הקוראן שהתרחש בהפגנה מול שגרירות טורקיה וכתבו: "אנו מזועזעים גם משריפת הקוראן בהפגנה לפני כשבועיים; כשם שאסורה בעינינו הפגיעה בספר הקדוש לנו, כך אנו שוללים מכל וכל את הפגיעה בספר קדוש לדת אחרת."

הקונוטציה של שריפת ספרים מעלה רגשות שליליים רבים בקרב הקהילה היהודית לאור ההיסטוריה בה כנסיות שרפו ספרי קודש יהודים ובעיקר בגלל שריפת הספרים בברלין שלאחריה הגיעה גם שריפת בני אדם. על כך כתבו בבית הלל: "לפני שבועיים ציין העם היהודי 801 שנה לשריפה הגדולה של ספרי התלמוד על ידי הכנסיה הנוצרית, שהיתה הראשונה באירועים רבים של שרפת ספרים יהודיים. אנו זוכרים גם את שרפת הספרים בברלין ב1933, ואנו יודעים שנכונה האמירה שבעקבות שריפת הספרים – שורפים גם בני אדם. רבני ורבניות בית הלל מאמינים שחלפו הימים בהם ניתן היה לשרוף את תורתנו בחוצות אירופה."

את המכתב סיימו במילות פיוס ופנייה אל השגריר על מנת למצוא פתרון: "אנו מאמינים שכיום נמצא בשבדיה הבנה וכבוד למסורת שלנו ולמחויבות שלנו לספרינו הקדושים, ותימצא הדרך למנוע את החילול והבושה שבמעשה הנורא הגדול הזה. נשמח להפגש עם השגריר וצוותו כדי להקשיב ולהסביר יותר, מתוך ידידות וכבוד הדדי."