שופט בית המשפט העליון נעם סולברג ביקר את שימושו של בית המשפט העליון בעילות משפטיות מעורפלות בנושאים בעלי: "אופי ערכי מובהק".

שופט בית המשפט העליון סולברג, ששמו נשזר בסערה סביב הרפורמה המשפטית וחקיקתה כתוצאה מהתנגדותו לשימוש מופרז בעילת הסבירות, והתיקון לעילת הסבירות אשר חוקק לאחרונה בהקשר לשמו, ביקר את שימוש בית המשפט בעילות "משפטיות מעורפלות" לפסיקה בנושאים "ערכיים מטבעם".

השופט סולברג לקח חלק בדיונים בנושא העתירות נגד "חוק הפיקדון" שמאפשר למנוע מעובדים זרים ששוהים בארץ על פי חוק לקבל כספי קיפדון אשר הם מחויבים להפריש בזמן עבודתם במדינה,  בית המשפט פסק כי החוק בטל ויש להחליפו.

סולברג  נותר בדעת מיעוט ויצא נגד בית המשפט בשימושו בעילות מסוג זה בנושאים שכאלה.

סולברג כתב בדעת המיעוט שלו כי: "מקומן של הכרעות חברתיות הוא בידי המחוקק". והוסיף כי מבחנים כגון "מידתיות או סבירות מהותית הם 'בעלי אופי ערכי טמון' ".

ביקורת חריגה זו של השופט בפסק דינו מגיעה ברגע מענייו על רקע הסערה הציבורית  שמתרחשת במדינה, סביב חיקוק שינוי עילת הסבירות אשר קובע כי עילת הסבירות לא תחול על החלטות של הממשלה והשרים, בדומה למה שהציע סולברג עצמו במאמר בנושא.