אמילי עמרוסי: "אחרי ארבע יממות של גיהינום"

העיתונאית ואשת התקשורת – אמילי עמרוסי משתפת עם הקהל את דעותיה ולעיתים מחשבות מחייה האישיים. אך כעת היא שיתפה בפוסט מצמרר על המקרה הקשה שארע לבנה בבולגריה – נכווה קשות והיא לא הורשתה להיכנס לתמוך ולראות אותו.

"הודו לה׳ כי טוב. אחרי ארבע יממות של גיהינום – סוף סוף ראיתי בעיניי את הבן הקטן והמתוק שלי ונגעתי לו ביד ובלחי ושמעתי אותו מדבר." פתחה עמרוסי, "הוא נכווה בבולגריה ובית החולים הבולגרי מנע להיות לידו או לדבר איתו בטלפון או לראות אותו מיום שישי עד עכשיו, כשהוא עובר פרוצדורות רפואיות מזעזעות וכאבי תופת, בן 10 בארץ רחוקה, בתנאים לא טובים, בלי שפה."

"מאושרת כאילו זכיתי בלוטו"

"עוד אספר על הכל. אנחנו בדרך לארץ לשיבא האלופים בהטסה רפואית דחופה (כי נזקק לניתוחים) בסיוע המדהים של חברת הביטוח ליברה שעוד ידובר בשבחם, ובשבח השגרירות והקונסוליה, ואנשים טובים בדרך. הבן שלי פצוע ונכונה לו דרך ארוכה להירפא רק שעכשיו, שניה לפני הטיסה לארץ, אני רוצה לספר שאני מאושרת. מאושרת כאילו זכיתי בלוטו. כי ראיתי את הבן שלי. ונישקתי אותו. וכמה הדבר הקטן הזה משמעותי. ישבתי מיום שישי בצהרים מול דלת נעולה ואטומה שמבעדה נשמעו הצעקות שלו."

"חטף כוויות חמורות לאחר שנפל בשטח פתוח לנביעה רותחת של גופרית. כן. כמו שאתם מדמיינים את הגיהנום. אני קילפתי ממנו את הבגדים והעור ירד איתם. וכשהגענו לבית החולים נעלו אותו מפניי וזהו. לזה קוראים: ידי קצרה מלהושיע. ולא עזרו הניסיונות היקרים של השגריר והקונסולית והגענו עד שר הבריאות המקומי. הכוח מולנו היה אטום וקשוח וסובייטי. הקומוניזם לוקח את הילד כדי להחלים אותו והאמא רק מפריעה. מה פתאום שילד צריך את ההורים כדי להחלים. אז זהו. אני מודה לאל ששוחרר למגע של אמא."

"ברוך פודה אסירים"

"יצא מהמאסר שבו לא נותנים לילד לבכות (האחות צועקת) ולא מזון (כי זו מדינה עניה) ולא מרדימים לפני ששוטפים את הכוויות, והרופאים לא מעדכנים את ההורים ולא מדברים איתם כלום!! ברוך פודה אסירים. מאושרת שאנחנו – אני והילדים ואבא שלהם – בדרך לרפואה הישראלית שהיא הבית."

"תודה לאבא של הילדים"

"תודה לאבא של הילדים, אייל חברי היקר, שמיד הגיע לסופיה להיות איתנו. ותודה לאיש שלי, שייקה הולנדר, שהיה החמ״ל הקדמי."

עמרוסי מבקשת להתפלל עבור בנה: "להתפלל לרפואה קלה ומהירה של סיני שלום בן אמילי. ילד צדיק וטוב לב. תשלחו לו אנרגיה להחלים מהטראומה הזאת ומהכוויות הכימיות האיומות. בבקשה לא לכתוב לי בפרטי! הצעות העזרה והשאלות מחממות את הלב אבל אני צריכה להיות פנויה כי הנה מתחיל עוד פרק בכאוס. אכתוב אחכ מה קרה ומה שלומנו. עולים למטוס לישראל. עם הילד לידי!! לכו לגעת לילד שלכם בלחי. אתם לא יודעים אם משהו ישתבש ופתאום לא תוכלו לעשות את זה."