יש הרבה מאד צביעות והרבה מאד היתממות בטענה שהפעילות של צה"ל אינה מוסרית כי היא ענישה קולקטיבית. החוטפים לא היו יכולים לעשות את מעשיהם, אלמלא עמדה מאחוריהם אוכלוסיה תומכת.

אוכלוסיה שחלקה מסייע באופן פעיל, חלקה באופן עקיף, וחלקה סתם רוקד, זורק סוכריות, מחלק בקלאווה או מצביע חנין זועבי. (המייצגת היטב את בוחריה, שידעו בדיוק במה הם בוחרים ולכן בחרו). אוכלוסיה שמניפה שלש אצבעות של שמחה בכל פעם שעובר שם יהודי. (היהודי כמובן מלווה במשטרה או בצבא, שהרי כולנו יודעים מה היתה עושה לו האוכלוסיה הנ"ל אלמלא כן). בקצור: יש כאן חטא קולקטיבי ולא ענישה קולקטיבית.

ועדיין, יטען המצטדק, אין שום חוק שאוסר לחלק בקלאווה או לזרוק סוכריות. נכון, אבל יש כאן מלחמה של עם נגד עם, אוכלוסיה נגד אוכלוסיה. ובמלחמה כמו במלחמה. לא שופטים איש איש לפי החוק שעבר עליו אותו איש. אלא לוחמים נגד האוכלוסיה העוינת, צרים עליה, מונעים ממנה מזון, מים, אספקה, ציוד הומניטרי, עד שהיא נשברת ונכנעת. כך היא דרכה של מלחמה.

אז מה? כל ערבי הוא פושע ושותף בטרור?

כמובן שלא. במלחמה, תמיד יש כאלה שלא לוחמים. אבל העם הוא עם לוחם.

יש בעולם ישות שנקראת עם. יש כאלה שמתעקשים להתעלם מהמציאות הזאת, אבל זו המציאות. בעולם יש לא רק פרטים אלא גם, ובעיקר, עמים. ואת העם אפשר להעניש.

יש בעולם עמים ולא רק יחידים. יש מושג שנקרא עם ויש מושג שנקרא מלחמה. במלחמה, לוחם עם נגד עם. במלחמה לא בוחנים מה פשעו ומה חטאו של כל יחיד. במלחמה, עם אחד מטיל מצור על העם השני, מונע ממנו מזון, מים, תרופות, חשמל, סיוע הומניטרי, ופוגע בבני העם האחר. ככה זה במלחמות. עד שהעם האחר נשבר, נכנע ומקבל את הדרישות הנדרשות ממנו.

ובמקרה שלפנינו לא מדובר על דרישות יותר מדי קשות. רק, אתם יודעים, לא לרצוח, לא לחטוף, לא לעסוק בטרור… אה, רגע, זאת כבר דרישה שבני העם ההוא לא יוכלו לעמוד בה. רק לא זה. איך אפשר להעניש אותם בעונש כ"כ קשה כמו לדרוש מהם לא לרצוח? הלא הם חפים מפשע.

מהו עם

העולם המערבי של היום מתעקש להתעלם מעמים.

העולם המערבי, ובראשו ארה"ב, נאלץ להתפשר קצת פה ושם בענייני דמוקרטיה. לכן הוא התאים את ערכי הדמוקרטיה והשוויון לצרכיו הפוליטיים.

כדי למנוע אפליה, החליטו בארה"ב שכל בני האדם שוים. בארה"ב מאמינים שאין עמים ואין שום משמעות למוצאו של האדם. אין עמים, יש בני אדם. אלא מה? האמירה הזאת היא מסוכנת מאד. אם אין עמים, עלולים כל הארחי-פרחי בעולם לבקש אזרחות אמריקאית. היעלה על הדעת שאמריקה המוסרית תיאלץ לקלוט מהגרי עבודה אפריקאיים? או קובניים? או שהצבא האמריקאי יפסיק לירות במקסיקאים שמנסים לעבור את הגבול??? חלילה, מוסר כזה יכולים באמריקה רק להטיף, לא לקיים. אך אל דאגה, יש פתרון: אמנם אין עמים, אבל יש אזרחות. אפשר להפלות אדם לא על בסיס מוצאם של אבותיו, אלא על בסיס מוצאו שלו. מי שלא נולד כאן, לא יקבל אזרחות כאן.

מותר להפלות אדם על בסיס מקום לידתו, אך לא על בסיס מקום לידת אבותיו. למה זה לא אפליה? ככה, כי זה מתאים לצרכים של ארה"ב. (ונודה שגם קצת לאידאולוגיה: אפליה כזאת מתאימה לאידאולוגיה שלפיה אין לאדם מה ללמוד מאבותיו, ואת מורשת האבות אפשר להשליך לפח הזבל. כל אדם עומד לעצמו ונשפט כשלעצמו). עמים? אין עמים. ואל תבלבלו אותנו עם העובדות.

כמובן שגם את העקרון הזה יכלה ארה"ב להרשות לעצמה, רק אחרי שדאגה מראש שלא יהיו לה יותר מדי אינדיאנים בשטחה. אלמלא כן – ודאי היתה מנסחת את האידאולוגיה שלה אחרת.

מה שמתאים לצרכים של ארה"ב, לא תמיד ישים במקומות אחרים בעולם. במזרח התיכון, למשל, חיים שני עמים. שני העמים האלה נאבקים על ארץ אחת. במזרח התיכון, כל יהודי הוא קודם כל יהודי, וכל ערבי הוא קודם כל ערבי. ערבי יכול להיות אזרח ישראלי, אבל אם תהיה מלחמה הוא יזדהה עם הצבא הערבי וירצה בנצחונו. המודל האמריקאי לא יכול להתאים למזרח התיכון. המציאות כאן לא מתאימה למודל הזה. ובכלל: המודל האמריקאי לא הומצא משום שהוא צודק יותר, אלא משום שהוא מתאים לצרכים של ארה"ב.

אבל יש אנשים שמתעקשים לרבע את המעגל ולאנוס את המציאות להתאים לאידאולוגיה שלא מתאימה לה. לכן הם מתעקשים לאמץ גם במזרח התיכון את המודל האמריקאי. ערבי יהיה אזרח בישראל ויהיה שותף להחלטה כיצד על ישראל לנהוג מול העולם הערבי. אם הוא אזרח שלנו אז מבחינתנו הוא בצד שלנו. והעובדות? לעזאזל העובדות. הן אנחנו לעולם לא נודה שהמודל האמריקאי לא מתאים לנו.

כמובן שגם שליחיה של אמריקה לא מוכנים להתבלבל מהעובדות. הם ימשיכו ללחוץ עלינו שניתן לאזרחים ערבים לקבוע עבורנו כיצד להתנהל מול האומה הערבית, כי מבחינת האמריקאים – ברגע שנתנו לאזרחים אזרחות הם מיד בצד שלנו. הם לא מוכנים להבין שיש בעולם אנשים שונים מהם. ובכלל, את האמריקאים לא מעניין שבמזרח התיכון המודל האמריקאי לא עומד במבחן המציאות.

גם שם זה לא עומד

אך למען האמת, המודל האמריקאי לא עומד במבחן המציאות גם באמריקה. מתברר שאפילו באמריקה יש יהודי שחושב שיהדותו קודמת לאזרחותו האמריקאית, ושכיהודי עליו להיות נאמן קודם כל לעמו ולמדינת ישראל. היהודי הזה טורד מאד את מנוחתם של האמריקאים, כי הוא מגלה ברבים שהאידאולוגיה שלהם לא מסתדרת עם העובדות. וכידוע: אין פשע יותר חמור מעובדות המסרבות להתנהג לפי התיאוריה. ובפרט שזה נוגד את שרש אמונתם של האמריקאים המאמינים בכך שאין בעולם עמים, ויש רק אזרחים. לא פלא שהם מחזיקים בכלא את היהודי הזה כבר כמעט שלשים שנה. יש להניח שהוא כבר מזמן היה משוחרר אילו הוא היה גוי, או לחלופין: יהודי אזרח ישראל, אבל יהודי שחושב שיהדותו קודמת לאזרחותו, זה כבר בלתי נסבל. אם יהודי מפלה את עצמו על רקע יהדותו – הוא יוצר אפליה גזעית והורס את השוויון, ממש אנטישמי. הוא מרגיז, הוא מעצבן. לכן שומרים אותו בכלא.