השנה שהייתה בתיכונים: ה-20 ביוני הוא התאריך הקבוע בו תלמידי התיכון מסיימים את לימודיהם. השנה  816 אלף תלמידים סיימו את שנת הלימודים בתיכונים, בכיתה י"ב 142 אלף תלמידים סיימו 12 שנות לימוד. אך השנה הייתה שונה, עיצומי ארגון המורים כגון ביטול טיולים, אי מתן ציונים ומסיבות הסיום גרמו לתסכול רב. שוחחנו עם תלמידה, הורה ומורה על המצב.

"שכחתי שה-20 ביוני היום"

ליאל סרוסי סיימה כיתה י'א בתיכון עמל חדרה, דוברת מועצת התלמידים הארצית.

"אצלי בבית הספר הצלחנו לצאת לטיול לפני העיצומים" היא מספרת "לאורך השנה לא קיבלנו ציונים ולא עבודות. סיימתי כיתה יא בלי תעודה ונורא חיכיתי לה." היא משתפת בצער, "כרגע יש סימן שאלה גדול על המסע לפולין. גם היו שביתות, הייתה שביתה יום לפני מתכונת אז לא הספקתי ללמוד אפילו."

דוברות מועצת התלמידים הארצית

"אני חושבת שהשנה האחרונה הייתה השנה הכי קשה במערכת החינוך." היא מסבירה כי היא אומרת זאת על אף הקושי שהיה קודם לכן בקורונה "אני מדברת בתור תלמידה שהייתה בקורונה שנתיים."

השנה התחילה בצורה לא רגילה, "שנה שהתחילה בסימן שאלה גדול, כבר בנובמבר התחילו לשמוע על עיצומים. שנה מאוד מתסכלת אין בית בפר ואין תגבור. שכחתי שה-20 ביוני היום."

"אין תעודות. זו שנה שבעצם מעולם לא נגמרה, אין לי מושג מה המצב הלימודי שלי ואיפה אני עומדת. זה נורא מתסכל זה משבר אמון במערכת. אני שומעת על תלמידים שהפסיקו להגיע לבית הספר כי אין ציונים. הרבה תלמידים לא נגשו למועד ב' כי לא ידעו את הציון."

משבר נוסף התרחש לדעתה בין המורים לתלמידים, "אחד המשברים זה גם מול המורים, אני מאוד מעריכה אותם ומצאתי את עצמי רבה עם המורה למתמטיקה על ציון והוא לא יכול לתת."

מה את חושבת על ההחלטה לעשות את העיצומים?

"זו החלטה מאוד מנותקת. גם המורים לא רואים בעיצומים דבר נכון, מגיע למורים הכל כי הם עושים עבודה מדהימה אבל פוגעים בתלמידים. בעייני העיצומים פגעו במעמד המורה מאשר שיפרו אותו. אני חושבת שארגון המורים ומשרד האוצר הרסו לתלמידים את התיכון. הם צריכים לסגור את הדלת של המשא ומתן ולא לצאת ממנו עד שאין הסכם. גם שנה שעברה לא היה ברור אם יהיו מסיבות סיום."

"כמועצה פנינו עשרות פעמים לרן ארז, קיבלנו ממאות תלמידים מכתבים והודעות שהם שלחו לארגון המורים אבל הוא פשוט מסרב לדבר עם התלמידים שהכי נפגעים מהעיצומים".

"גם אם הם רוצים לגשת למועד ב' הם לא יודעים"

אריה סולטן הוא אב לשני ילדים שסיימו תיכון והשנה ביתו מסיימת כיתה יב. מתגורר בפסגת זאב בירושלים. יו"ר הנהגת ההורים בתיכון טדי קולק.

העיצומים של ארגון המורים היו קשים מבחינתו יותר מכל השנים שבהם ליווה את בית הספר כהורה.

אחת הדוגמאות היו בטיול השנתי שהיה אמור להתקיים במשך שלושה ימים רצופים בדרום, לאחר שהטיול הקודם בבית הספר נדחה אף הוא בעקבות העיצומים: "ביום ראשון יב היו צריכים לצאת לטיול שנתי במשך שלושה ימים ובמוצאי שבת המנהלת ראתה מייל שהמורים לא רשאים ללוות את הטיול."

בשלב זה הוא מקבל ממנה שיחה על הבעיה שנוצרה, "הכל כבר סגור אוטובוסים וכו'… ואז התחיל לחץ גדול ובסופו של דבר אחרי שעתיים, שלוש, בית הספר קיבל החרגה שהמורים יכולים לצאת לטיול והטיול יצא."

דוגמא נוספת היא מסיבת סיום של שכבת י'ב: "כחלק מהעיצומים לא יכולים להשתתף, הפקה של שישים אלף שקל עלויות אז הפעלנו לחץ. ימים ושעות של לחץ"

גם ההתנהלות השוטפת הייתה מלווה בקושי ותסכול: "השוטף הכללי – מבחנים פנימיים של בית הספר ומתכונת פנימית, התלמידים לא מודעים לציונים שלהם, גם אם הם רוצים לגשת למועד ב' הם לא יודעים."

"היו לי פניות של הורים גם בקשר למבחנים וגם בקשר לטיולים השנתיים. מצב מאוד לא נעים. 11 שנים בבית הספר אבל ברמה כזאת של עיצומים לא הגעתי אליה."

מה דעתך על ההתנהלות הזו?

"אני חושב שזו חובה לשפר את תנאי השכר ותנאי העובדה של המורים, זה לא מכבד את המקצוע וזה לא מדרבן את המורים להישאר במערכת. אנחנו מתמודדים עם מחסור ענק במורים. מנהלות מתפשרות ומקבלות מורים שבתקופה נורמלית לא היו מקבלים. מגיע אליהם שיתייחסו אליהם בכבוד."

אך לדעתו חשוב לזכור את הצד של התלמידים: "מצד שני אי אפשר לפגוע בתלמידים. זה עשה לא טוב, זה פוגע בנו גם ההורים גם הכספים שהפעילויות שהתבטלו. בראייה הכוללת הילדים יפגעו. גם צוות המורים מאוד כועסים על הדבר הזה."

"אין הצדקה"

טל לוריא, מורה בתיכון שש שנתי באפרת. יו"ר ארגון מורים מובילים שינוי

"אני מורה שהרים את דגל ההתנגדות ביחד עם ארגון 'מורים מובילים שינוי'. אני מתנגד לעיצומים בגלל א. המטרות שבגנן העיצומים הן לא ראויות. צריך לעשות שינויים בתנאי המורים" השינויים אותם הוא חושב לנכון שונים מהשינויים אותם ארגון המורים רוצה לשנות. לטענתו "רן ארז מתנגד לשינויים הללו"

"ב. אין הצדקה של ארגון לפגוע בתלמידים. לקחת את התלמידים ולפגוע במערכת היחסים בין המורים לתלמידים זה להוריד את מעמד המורה וזה פעולה לא מוסרית ולכן התנגדנו אני ועוד מורים באופן נחרץ לעיצומים."

"בעצם כל עובד במשק אם הוא לא מרוצה מתנאי העסקה פונה למעסיק ומבקש תנאים ואם הוא לא מקבל הוא עוזב. מורה שרע לו שיקום וילך."

על העיצומים הוא טוען: "זו פעולה הזויה פעולה אפילו רעה. יש מחסור במורים. הדרך לפתור זה לתת תוספת שכר איפה שצריך אבל רן ארז אומר לתת באופן אחיד איפה שלא צריך ולכן זה לא הפתרון."

מה לדעתך הפתרון למצב?

"המורה יקבל שכר בהתאם לתפוקה ולאיכות שלו ובהתאם לביקוש המקצוע אותו הוא מלמד או לתפקיד. אני לא אתן משרה גורפת לכל המורים." נקודה נוספת לדעתו כי מיקום המשרה: "בהתאם למיקום הגיאוגרפי" לשלם יותר איפה שחסר. למנהל צריכה להיות האוטוריטה לכספים…"