רבנית אולפנת להב"ה בקדומים, הרבנית ד"ר שולמית בן שעיה, הודיעה על עזיבה אחרי 7 שנים בתפקיד.

במכתב שפרסמה לתושבי קדומים, סיכמה הרבנית בן שעיה את התקופה בה ניהלה את האולפנא, ושיתפה בהחלטה לחזור לעולם החינוך: "בימים אלו אני מסכמת ומסיימת שבע שנים בהן זכיתי לשמש כרבנית אולפנת להב"ה. יצאתי לדרך לבקשתה של עינת ולך היקרה שניהלה את האולפנה אז, והמשכתי לצידו של הרב אפרים זיק שמסיים גם הוא בימים אלו את תפקידו".

הרבנית שיתפה כי "כששאלתי את עצמי עם תחילת תפקידי למה לחזור למערכת החינוך אחרי שנים שהתנתקתי ממנה, התשובה שלי הייתה ברורה. ביקשתי להניף גבוה וכמה שיותר גבוה את דגל התורה והחינוך ליראת שמים, לאהבת ה' ולתורתו, כאן בתוך קהילתנו, ולעשות זאת דרך מתן מענה רוחני, תורני ואמוני לבנות הנוער שלנו ובתוך האולפנה המשמשת עוגן מרכזי בחיי היישוב".

בן שעיה סיפרה: "מהרגע הראשון ראיתי את עצמי כשליחת ציבור. בראש ובראשונה של הורי התלמידות היקרות שלנו מקדומים ומהיישובים הסמוכים, ובהמשך כשליחה של הקהילה כולה. מכוח זאת זכינו לא רק לפעול פנימה בתוך האולפנה במגוון מענים ותוכניות, אלא גם להרים אירועים רבים לטובת הקהילה היקרה שלנו. שאולי המרכזיים והמיוחדים שבהם היו לימוד ליל שבועות ברוב עם לכ-200 בנות קדומים, בשיתוף עם צוות הנוער. תפילה וריקודים בליל שמחת תורה מתוך צמא ובקשת מענה של נשים ובנות יקרות ועוד ועוד".

רבנית האולפנא המשיכה וכתבה: "הצמא גדול. לא רעב ללחם ולא צמא למים. כי אם לשמוע את דבר ה'. כולנו ערים לתופעות החילון שסביבנו, לסיפור הדתל"שים המאתגר. כל מי שרצון לחנך את ילדיו ברוח ישראל סבא בוער בקרבו, לשאלות הגדולות סביב סוגיות של זהות המטרידות את ילדינו ואותנו דרכם, לאתגרי המסכים, התרבות. ולשאלה איך בתוך כל זה מציבים מגדלור ברור ובהיר של חיבור אמיתי ועמוק לבורא עולם".

"ההחלטה האסטרטגית של אולפנת אמית להב"ה בשנים אלו לייצר מודל ייחודי של רב (במקרה זה רבנית) בית ספר, ששקוע כל כולו אך ורק בקודש, בסוגיות של חינוך לתורה ויראת שמים מתוך מענה לצורך הגובר והולך של בנותינו, על מגוון ומכלול תהיותיהן ושאלותיהן ובתוך המערכת החינוכית, היא החלטה ייחודית שזכינו ומשמשת כיום השראה למקומות רבים נוספים".

"השתדלתי, יחד עם הצוות כולו, להוסיף אור ולא להתעסק (רק) בלסלק את החושך. כולנו ערים ומודעים לאתגרי החינוך הרבים הנוכחים במערכת החינוכית כולה ולובשים פנים חדשות כל תקופה אך מקובלנו שהדרך המרכזית ואולי גם היחידה בדורנו למתן מענה, היא אך ורק על ידי תוספת של עוד ועוד אור; אור של תורה וטהרה, אור של תפילה, אור של מתן תשובות עמוקות לשאלות הבוערות ואור של דמויות תורניות משמעותיות, נגישות לבני ובנות הנוער ונותנות מענה בתוך ומתוך המערכת".

"ברגעים אלו כולי תפילה ותקווה שהן האולפנה והן הקהילה כולה יכירו בערך של מענה רוחני ותורני שכזה, ונזכה להתקרב בעצמנו ולקרב עוד ועוד את צעירנו לאהבת ה' ויראתו. מבקשת להודות לכם ההורים ולקהילה כולה על האמון, על השותפות ועל היחד. ברכת ה' עליכם ועלינו כולנו".