לא הרבה תאריכים כתובים במפורש בתנ״ך. היום – אחד מהם. לצורך כך יש לחזור למגילת אסתר: על אף הרכבת מרדכי על הסוס ותליית המן – הגזירה לא בטלה. אסתר נאלצה ליפול ולהתחנן על עמה ומולדתה.

והייעוץ המשפטי דאז קבע שלא ניתן לבטל את החוק. כתב אשר נכתב ונחתם בטבעת המלך אין להשיב. אלא שיש מוצא: שליחת איגרות שאמנם אינן מבטלות את הראשונות, אולם מתירות ליהודים לעמוד על נפשם.

זה קרה היום: "וַיִּקָּרְא֣וּ סֹפְרֵֽי־הַמֶּ֣לֶךְ בָּֽעֵת־הַ֠הִ֠יא בַּחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁלִישִׁ֜י הוּא־חֹ֣דֶשׁ סִיוָ֗ן בִּשְׁלוֹשָׁ֣ה וְעֶשְׂרִים֮ בּוֹ֒״. היום יצא מרדכי מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור.

היום אירע המהפך. על היום נאמר ״ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר״. אף שתוצאות האגרות עדיין לא ידועות. המלחמה תהיה בי"ג באדר. תוצאותיה לא מובטחות. אולם עצם העובדה שזכינו להיקהל ולעמוד על נפשנו – היא זכות עצומה. סיבה לשמחה. גם היום. ואולי ניקהל?