למי יש זכות ללכידות קהילתית? / תגובה לתגובה - סרוגים

למי יש זכות ללכידות קהילתית? / תגובה לתגובה

אף אחד בממשלה, גם לא השרה לענייני התיישבות, לא דאג ל"חוסן הקהילתי" או ל"לכידות הקהילתית" של אופקים, קרית גת, דימונה, שדרות, עפולה, שלומי או מעלות-תרשיחא – ערים שגדלות באופן לא מבוקר בגלל תוכניות של אלפי יחידות דיור שנבנות בהן

למי יש זכות ללכידות קהילתית? / תגובה לתגובה
  (צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש90; תמונת כותב אוניברסיטת מישיגן)

התגובה של שמואל שניידר, יועץ שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות ח"כ אורית סטרוק, לטור הדעה שפרסמתי בערוץ זה בו ביקר את הצעת החוק להרחבת פעילות ועדות הקבלה, היא הזדמנות נהדרת לחשוף את מה שמסתמן כמדיניות ממשלתית שמצלקת את החברה בישראל. מדיניות זו נעשית בשם מה שנראה בעיני חלק משריה כציונות, ובעיני מצדדים אחרים כהזדמנות לשמר את מעמדם המיוחס וההון הנדל"ני שברשותם.

בטור שפרסמתי טענתי שהרחבת פעילות ועדות הקבלה ביישובים כפריים וקהילתיים מתגזענת לא רק כלפי ערבים, אלא גם כלפי רוב הציבור היהודי. להדגמה השתמשתי בהיסטוריה המתמשכת של הדרת מזרחים בידי ועדות קבלה. אבל אפשר באותה נשימה להצביע על אוכלוסיות מודרות אחרות – להטב"ים, חד-הוריות, בעלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים, משפחות מסורתיות (מיישובים חילוניים), משפחות חילוניות (מישובים אמוניים), אתיופים, וכל מי שלא בא בטוב בעין הסלקטיבית של ועדות הקבלה.

עוד טענתי, שהרחבת פעילות זו מושגת הודות לחבירה בין תנועות ההתיישבות והמועצות האזוריות בישראל ובין תנועות התיישבות ופוליטיקאים מההתנחלויות. אלה גם אלה מבצרים את עצמם ביישובים שתושביהם נבררו בקפידה, ומנהלים אורח חיים יוקרתי בקרקעות המדינה ובמימון הקופה הציבורית. ועוד מעמידים פנים שהם-הם מממשים בגופם את החזון הציוני או הציווי האלוקי – תלוי מי מדבר.

יועץ השרה הגיב וטען שוועדות הקבלה נחוצות כדי לשמור על "הלכידות הקהילתית" וכדי להבטיח בהם "חיים מלאים גם למי שלא גרים במרכז הארץ"; שיישובים שהגיעו למכסת פעילות ועדות הקבלה הקיימות כיום – עד 400 משפחות, בחרו להפסיק לגדול כדי למנוע מצב שתושבים שאינם מתאימים לקהילה יבואו לגור עמם; העובדה שיישובים אלה לא גדלים פוגעת בהתמודדות עם משבר הדיור. בין אלה טען יועץ השרה שהתיישבות אינה מדירה מזרחים, ועולה בקנה אחד עם הרעיון הציוני.

למה בערים לא דואגים ללכידות הקהילתית?

יועץ השרה למעשה מכיר בזכות הבלעדית של יישובים במועצות האזוריות לבחור האם להגדיל את מספר הבתים בהם ובאיזה תנאים. שמא זכות שכזו נתונה לכל יישוב בישראל? או לכל יישוב בפריפריה? האם תושביי אופקים הביעו הסכמה להקמת שכונת אפיקי נחל? שכונת ותמ"ל חדשה עם כ -7,400 דירות, שתוכננה בידי רשות מקרקעי ישראל בהליך מהיר, עם מינימום שירותים ציבוריים. האם ניתנה לתושביי אופקים אפשרות לבחור מי יגור בשכונה החדשה? איכלוס מלא של השכונה משמעו הכפלת אוכלוסיית העיר, אחרי מספר הכפלות שעברה העיר בשלושת העשורים האחרונים הודות לכניסת חרדים ויוצאי ברה"מ לשעבר אל העיר. האם אין בכך כדי לעורר חשש ללכידות הקהילתית בעיר?

אף אחד בממשלה, גם לא השרה לענייני התיישבות, לא דאג ל"חוסן הקהילתי" או ל"לכידות הקהילתית" של אופקים, קרית גת, דימונה, שדרות, עפולה, שלומי או מעלות-תרשיחא – ערים שגדלות באופן לא מבוקר בגלל תוכניות של אלפי יחידות דיור שנבנות בהן. שם, ככל הנראה, האמירה לפיה "הלכידות החברתית חשובה בייחוד לישובים המצויים בפריפריה" אינה בתוקף. שם לא ניתנה האפשרות לבחור האם לגדול אם לאו, מבלי שהמקל (משבר תקציבי מתמשך) והגזר (כספי הסכמי גג) מרחפים ברקע.

את משבר הדיור לא פותרים באמצעות בניית בתים צמודי קרקע. במגדל מגורים עירוני גרים פחות או יותר אותו מספר של דיירים בהרחבה קהילתית. זה יעיל ונכון לסביבה, לכלכלה ולחברה. בנייה ביישובים שאינם עירוניים, כך לטענת משרד האוצר ובנק ישראל, היא בזבנית ואינה יעילה כלכלית. ארגוני סביבה יציינו בצדק שהתיישבות זו היא אסון סביבתי. אני ביקשתי להאיר את המחיר החברתי.

אז אולי הסטטיסטיקה של קבלת מזרחים ליישובי המועצות האזוריות אינה זהה לזו של שנים עברו. אבל אין מענה לתופעה המקוממת ובה יישוביי המועצות האזוריות – בעיקר קיבוצים ויישובים קהילתיים, ביחד עם תושביי התנחלויות היוקרה, מתנהלים כאילו להם ורק להם ניתנה האדמה, ואנחנו, כמעט כל הציבור, צריך לתמוך באורח החיים האליטיסטי והקהילתי-מדיר שלהם, שממומן בידי הציבור כולו – כן, גם בידי אלה שאין להם סיכוי לעבור ועדות קבלה – חלקם מזרחים, אחרים בעלי צרכים מיוחדים, או חיים במבנה משפחתי שאינו תואם את הדגם הסטרייטי-מסורתי, ואחרים סתם לא מתאימים לפרופיל שרירותי כזה או אחר.

לא תתכן מדיניות מפלה ומדירה, בתחום ההתיישבות או בכל תחום אחר, כלפי האזרחים הערבים מבלי שתהיה לזה השפעה על האופי שלנו כמדינה מפלה, שיוצרת היררכיה של זכויות בין אזרחיה השונים. ובאותה נשימה, יש צדק בטענת חלק מחבריי הממשלה שבחירת אנשים למעגלים סגורים אליטיסטיים מייצרת חד-גוניות לא בריאה ומקוממת. זה נכון לבתי המשפט. זה נכון לכל דבר אחר – גם ליישובים.

==

פרופ' ארז צפדיה הוא חבר קולקטיב מזרחי-אזרחי.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
7 תגובות - 7 דיונים מיין לפי
1
דווקא בציבור הדתי...
למישהו ברור מה טעון כותב המאמר? איזה רעיון הוא מציע? הוא כותב דבר והיפוכו, ושב דבר בהיפוכו, בלי שום רעיון. דבר אחד אפשר כן להבין בין השורות שהוא כנראה לא למד היסטוריה של ארץ ישראל, שאברהם יצחק ויעקב יהושוע דוד וכ"ו גרו פה, ולא למד את העובדה ההסטורית שאלוקים בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו ואת ארץ ישראל.הוא יוצא מנקודת הנחה כפרנית שאנחנו "כיבוש" ולכן מנסה לכתוב בעד המחבלים שרוצים להשתלט על הארץ ולעקור אותנו מאדמתינו או בעד אלו שרוצים לעקור תורה מישראל.... בשביל מה מביאים אותו שוב ושום שיכתוב במגזין של מרץ. | 11-06-2023 13:02
דווקא בציבור הדתי והחרדי חל שיפור מדהים בנושא גזענות נגד מזרחיים בעשורים האחרונים. איפה פחות?! דווקא במגזר החילוני-קרי: בועדות קבלה בקיבוצים של השומר הצעיר, בהוראה במגזר החילוני, באוניברסיטאות, בתקשורת החילונית, ובעיקר בעיקר במערכת המשפט. שם נשארנו בשנות השישים מבחינת גזענות נגד מזרחיים, דתיים, שומרי מסורת ושלא נדבר על גזענות נגד חרדים... חוץ כמובן מגזענות נגד אויבים שונאי יהודים שאותם מצווה גדולה בדת החילונית הפוסט ציונית האוטואנטישמית רדיקלית לקרב...
2
פרופסור לצביעות
בן משפחה | 11-06-2023 14:10
בושה למשפחת צפדיה
3
ובכן, אני ממליץ...
העמלץ | 11-06-2023 22:44
ובכן, אני ממליץ לך על קורס מזורז בהבנת הנקרא. צפדיה אינו טוען דבר והיפוכו , אלא באופן עקבי טוען שישובים קהילתיים צמודי קרקע מייצרים עוולה כפולה: הן כלפי האוכלוסיה שמסוננת משם והן במעמדם המורם לעומת ערי הפריפריה אשר להן לא ניתנת הזכות לסנן. צפדיה אומר דבר פשוט: התחלת להתגזען על ערבים , אתה תתגזען בהמשך גם על יהודים. לא קשור לכלום ממה שאמרת, כי מה לעשות - לא הבנת.
4
כמה יהודים רכשו בתים ביישובים ערבים השנה?
עומק הגלות... | 12-06-2023 17:08
או בשנה שעברה? או בעשרים השנים האחרונות? אתה גם גזען וגם אנטישמי. ברכות על השילוב הפופלרי
5
מוזר שלפרופסור הנכבד...
אריאל | 12-06-2023 18:17
מוזר שלפרופסור הנכבד אין מה להעיר על הקיבוצים. לשם, לא רק שאינך יכול להתקבל אלא גם להיכנס לביקור זה סיפור.
6
קשקוש מוחלט. אני...
דוד שמש | 13-06-2023 7:16
קשקוש מוחלט. אני גר בישוב קהילתי בגליל. יש לנו אשכנזים, מזרחיים, להטבים וחד הוריים. אין לנו שום הון נדלני מעבר לבית שבנינו ושילמנו עליו במיטב כספנו. כרגע יש לנו 400 משפחות ולא יכולים לגדול מעבר לכך.
7
כתבה מזלזלת ומסיתה....
משה ארבל | 13-06-2023 7:19
כתבה מזלזלת ומסיתה. דין ישוב של 400 משפחות הוא לא דין עיר. בישוב קהילתי יש פעילויות תרבויות רבות של כל הקהילה מה שאין בעיר.