ספק סכנת נפשות
שאלה
האם אדם יכול להכניס את עצמו לספק נפשות כדי להינצל מספק מוות? לדוגמא,לקפוץ ללב ים,שיכול להיות שיהיו בו כרישים או שהאדם יטבע ח"ו,כדי לברוח מאדם שיכול להיות שיהרוג אותך, כגון שאתה לא בטוח אם הוא רוצה להרוג אותך.
תשובה
הולכים בזה אחר אומדן דעתו של אדם, היכן יש יותר סכנה. ואם שני הספקות שקולים, עדיף להמתין ולא לפעול, כפי שעשה שאול בעומדו לפני גלית, שם היה ספק נפשות בעמידה וספק נפשות בשליחת מתמודד מולו, עד שבא דוד שד' היה עימו וסיפר על גבורתו מול הארי והדב, והספק שנפסיד כבר היה פחות מאשר להשאר ללא תגובה. והסברא בכך היא שאין הספק מוציא מידי הספק (אלא אם מדובר בחיי שעה מול חיי עולם, או ספק סכנת יחיד עבור רבים, או שאחת הסכנות היא דבר שדשו בו רבים, שאז הדין שונה).
דיני רודף
שאלה
מה לעשות אם אני רואה אדם שרודף אחרי אדם אחר אבל אני לא בטוח האם הוא רודף או האם יש לו דין רודף: מה לעשות? מצד אחד,יש ספק נפשות ברודף, ומצד שני יש ספק נפשות בנרדף.
תשובה
לא נוגעים באדם שסתם רץ אחר חבירו בעלמא, אלא אם הוא רודף ודאי להורגו, שאזי מצילים אותו באבריו של רודף, ואם אי אפשר אזי גם בחיי הרודף.
סנהדרין זהירה
שאלה
במשנה במסכת מכות, מסופר שר' טרפון ור' עקיבא אמרו שאם הם היו דנים דיני נפשות אף אחד לא היה מת, האם זה ראוי? והאם התנאים הנזכרים ענו לרבן גמליאל על מה שאמר להם (בסוף המשנה)?
תשובה
ע"פ דרישת התורה שלהם מן הפסוקים כך עלה, שיש גדרים רבים הגורמים לכך שלא יהיו מיתות רבות בבי"ד, שנאמר 'והצילו העדה'. ר"ע מארי תושב"ע, וודאי דרשותיו הן אמת אלוקית גמורה כמו כל התורה, ולא כפי שרמזת שר"ע החליט מראש ע"פ המוסר מה ראוי להיות ועיקם הכתובים להגיע לתוצאה המתבקשת, ח"ו.
ועיין בתו'ס בשם ר"ת ובמה שכתב אחר כך, והכל להסביר ע"פ הכללים שבידינו כיצד התירו ע"פ הדין הגמור. ועיין רבינו חננאל שאין הלכה כמותם, ורבנן עבדי כשמואל (שזוהי בפשטות שיט' רשב"ג), וכ"פ הרמב"ם, והרא"ש ביבמות שדחה שיט' הבה"ג כר"ע ור"ט. ולגבי תשובתם לרשב"ג- לא ענו לו, ועיין רש"י שיש סברא לומר שירבו שופכי דמים אם יעשו כן, ועומק הסברא שלו שבכך שימנעו מלהרוג, יעברו עצמם על 'והצילו העדה', שכן לא יראו הציבור מבי"ד.
כסף מנוצרים
שאלה
מה הייתה דעת מרן הרב קוק זצ"ל ובנו הרב צבי יהודה זצ"ל לגבי קבלת כסף מנוצרים כדוגמת הקרן לידידות ימ"ש? קראתי שיש רבנים המתירים בטענה שהם לא מכניסים תכנים נוצריים. האם זוהי הסיבה היחידה לכך שלא מקבלים מהם כספים? אם כן,אפשר לפי מה שהם אומרים לקבל כסף מנוצרים? והאם זה נכון שהגרי"ש אלישיב זצ"ל התיר לקבל כסף מהקרן לידידות?
תשובה
אין קשר לתכנים נוצריים וכד', ומעולם לא זו היתה הטענה כלפיהם. הם המציאו טענה זו, ע"מ לפרוך אותה ברבים ולהתיר את עצמם, הוא מותיב לה והוא מפרק לה, והכל ע"מ להכשיר את השרץ בק"ן טעמים. אלא הטענה של רבני ישראל היתה מעולם בעצם העובדה שכסף המגיע מאנשי ע"ז הנותנים אותו מתוך אמירה מראש שהוא ע"מ שבסוף יגיע אותו האיש ויעבירנו על דתנו, כסף כזה אסור מצד הנאה מע"ז ומשמשיה, בלי להתיחס לתכנים וכד', אלא עצם הכסף אסור.
ואין לזה קשר לדין הרגיל של קבלת כסף מגוי בצדקה, ששם הוא לשם חסד מצד המוסר של הגוי, וכאן הוא מצד הצד התאולוגי של הע"ז האוונגליסטית. ויש לדון את המקרה של הקייטנות בדיני ע"ז ומשמשיה ולא בדיני צדקה מגוי.
דעת הרב ורבינו היתה מאד חמורה נגד הנצרות, וראו בה מינות החודרת לתוככי האומה ע"מ להיאבק בה. בשונה מהע"ז ששם הדבר ניכר, במינות הדבר נסתר, משום שהיא נראית מבחוץ כשרה ומוסרית, כאותה חיה הפורשת טלפיה לומר כשרה אני וכו'. ספר אורות מלא מכך (עיין למשל ישראל ותחיתו טו), ואגרות הרב מלאות מכך. הרב אלישיב זצ"ל לא התיר לקחת כסף מהקרן הזו, וכתב בפירוש נגדה. אולי התיר לאיזה מקרה יוצא דופן שהיו בו שיקולים חמורים מאד, וודאי לא לקייטנות לחינוך ילדי ישראל.
בנוסף, ראוי שמי שמקבל כסף מנוצרים, ימנע מלפסוק בנושא זה בשל הנגיעה שלו בדבר, וכפי שנפסק בשו"ע חו"מ סימן ז- 'כל דבר שיש לדיין בו צד הנאה, אינו יכול לדון עליו', ועיין פתחי תשובה ס"ק כו בשם שו"ת מים חיים שהאריך בכך. וודאי רב שמקבל כסף נוצרי זמן רב, פסול מלדון בנושא הזה ולהתירו, שהרי יש לו צד הנאה להתיר הדבר.
אירוח כמרים נוצריים
שאלה
האם זה נכון שהרב צבי יהודה זצ"ל אירח בביתו כמרים נוצרים? האם דבר זה מותר?
תשובה
זה נכון. הדבר מותר אם הם באים להכיר את דת האמת ואולי יחזרו בתשובה להיות גויים ישרים ללא ע"ז, או על מנת לבקש מהם לחדול מלנסות לשנות את כלל ישראל. בפגישה איתם הרצי"ה התמקד בכך שהאמונה באותו האיש שכאילו הוא אלוקות, היא אמונה המנוגדת לבריאות נפש האדם ולחיבור האלוקי בעולם.
ייחוד סידור
שאלה
האם צריך לקבוע סידור להתפלל בו כמו לקבוע מקום?
תשובה
אין חובה, אך יש נעם מיוחד בסידור אישי.
קביעת מקום בבית הכנסת
שאלה
האם מותר לקבוע מקום לתפילת ערבית, מקום לתפילת מנחה וכו' והאם מותר לקבוע מקום להתפלל בו בשבת, מקום בחג וכו'?
תשובה
לכתחילה עדיף מקום אחד לכל התפילות, כפשט הגמ'
קריאת כ"ו פסוקים
שאלה
מה הכוונה שמותר לקרוא כ"ו פסוקים בליל שישי (אור ליום שישי)? מהם הכ"ו פסוקים? ומדוע דווקא ביום זה ולא בימות החול האחרים?
תשובה
מדובר על מנהג האר"י שהביא מהרח"ו, לקרוא במהלך השבוע כו' פסוקים, בכל יום מספר פסוקים מיוחד אליו, וביום שישי עוד כו', והטעם הוא ע"פ כוונת השמות בסוד.
בני בניו של המן בבני ברק
שאלה
איך אפשר להסביר את האימרה של חז"ל שבני בניו של עמלק לימדו תורה בבני ברק? הרי כתוב שעמלקי לא יכול לבוא בקהל ה'!
תשובה
סברו כמאן דאמר שמקבלים גרים מעמלק. או אפילו כר"א שאין מקבלים אלא שהתחתנה איתו יהודיה בהיתר משום שלא היה לו ייחוס עמלק ומרובא פריש, ורק אח"כ הגמרא ברוה"ק אמרה שראש השושלת היה מזרע עמלק.
קהל ה'
שאלה
מדוע כונה דווקא פה עם ישראל בשם "קהל ה'"?
תשובה
הסיבה שאסור לערב גויים בנו, ובמיוחד אלה המקולקלים שבהם, אינו מצד הלאומיות החיצונית, אלא בעיקר מצד שורש הלאומיות- נשמתנו, שהיא התוה"ק, שמו של ד'. לפיכך מודגש קהל ד' ולא רק עם ישראל.
שירותים מודרניים
שאלה
האם זה נכון שמותר ללמוד בבית הכסא אם האסלה סגורה ואין ריח לא טוב? אם כן, מה מותר לעשות?
תשובה
אסור ללמוד במקום כזה. מותר ליטול שם ידיים בשעת הדחק, או ללמוד שם מתמטיקה וכד', כך נהג הרמח"ל.
לימוד תורה בחופש
שאלה
מה לעשות אם אני רוצה ללמוד תורה בחופש הגדול ואמא שלי רוצה שאני אלך לבריכה (נפרדת,כמובן) או להנאות אחרות? ומה אם יוצאים כל המשפחה?
תשובה
ללמוד תורה ולא ללכת למקומות אם אין לך צורך. אך כשהמשפחה כולה הולכת למשהו מיוחד, להצטרף, וקח איתך גמ' קטנה לדרך. והעיקר להיות שמח וירא שמים, עם נעם הליכות וכבוד להורים ולאחים, ולשוחח איתם כשהם איתך ולהשתדל לא להיבדל מישראל, במיוחד בגיל שלך.
הפקרת עצים בשמיטה
שאלה
יש לנו בגינה עץ לימון. העניין הוא שהגינה מובילה לבית, ואם נשאיר את השער לגינה פתוח,יכול להיות שיכנס גנב ח"ו. האם מותר להשאיר שלט ליד השער שמי שרוצה לקחת לימונים יכול לדפוק בדלת או להתקשר לטלפון?
תשובה
בשמיטה יש להשאיר את הדלת פתוחה, אלא אם יש חשש לגניבה. ואז אפשר לנהוג כפי שכתבת, ולהוסיף- העץ והפירות הם הפקר כפי מצוות התורה, וכל הרוצה יבוא ויטול, להלן מספר הפלאפון.
איך להגיב ל'יש עתיד'?
שאלה
כיצד להתמודד עם מפלגת יש עתיד והציבור החדש הזה, דתיים וחילונים, ששונאים את התורה ומנסים לפגוע בה, השכם והערב? האם להחזיר בשנאה, הפגנה וכאלה דברים, או בשתיקה?
תשובה
יש לזכור שכל יהודי שלא פועל נגד ישראל, יש בו שייכות לכלל האומה, שהיא נשמת התורה ויסוד העולם כולו, כמבואר בנפש החיים שער א 'נשמת החיים של כסא הכבוד הוא סוד השורש העליון של כללות נשמות ישראל יחד, שהוא יותר גבוה ומאד נעלה גם מהכסא עצמו, שהוא (-נשמת האומה) האדם שעל הכסא'.
אין קדוש בעולם הזה יותר מאדם ישראלי ומנשמתו, שהיא התורה עצמה. לפיכך, הרישעות בישראל בימינו היא מום מקרי וחולף שאינו עצמי לנו, ולכן יש להקפיד לברור את הנשמה מהלכלוך שדבק בה ביחסנו לרשעי האומה. כדי להכריע את הרישעות יש לחדד את ההבנה מה העומק האלוקי המחיה את הרישעות גופא, ומתוך כך לאהוב את הצד האלוקי שברשעים, ובה בעת לשנוא את רשעותם שנאה רבה מאד (כעין מה שרמז הנצי"ב בהקדמתו לבראשית). וכך מסורת בידינו מר"ח מוולוזי'ן, בספר כתר ראש- 'אמר רבינו דבר מנוסה, אם יהיה לאדם שונאים ח"ו, אם יפעול אצלו שהם צדיקים גמורים, וידין אותם לכף זכות, תיכף יתהפך לבבם לאוהבים לו'.
וכן כתב הרב זצ"ל בכתביו רבות (למשל אגרת תקנ"ה הידועה) וכך היתה דרכו בקודש להלחם בחילוניות ולאהוב את נשמת האומה הסגולית שבאנשים. יש לזכור כל העת שהם טועים ונבוכים, ונשמתם צמאה לדבר ד', ומום אין בה בתוכיותה אלא הכל חיצוניות של יצר הרע וטעויות של ראיה מערבית. המפלגה הזו וכל המגמה החילונית הליברלית המבקשת לעקור את התוה"ק ממרכז חיינו לשים במקומה תרבות נכרית, מגיעות מטעות במבט על המציאות ומחוסר לימוד התורה. לו היו מכירים את נעם התורה ורזיה, היו בטלים מיד, ואכן יבטלו בע"ה. וכאן התביעה מתהפכת מהם כלפינו- להרבות בתורה ובהעמקתה בנו ממש ובציבור הכללי, שבזה הרשעה כעשן תכלה, שאין בה ממש מצד עצמה כלל.
לכן יש להמשיך למחות ולהפגין, ולהלחם בכל עוז בחוקים המבקשים לקעקע ביצתן של ישראל, אך העיקר הוא פוזיטיבי ולא נגטיבי- ריבוי התורה והגדלת הציבור האמוני הבריא ובדגש על מגמת הקודש והטעם לקיומה של האומה האלהית- ממלכת כהנים וגוי קדוש. עוד ישובו הם ורכושם לד', ולא ידח ממנו נידח, והיה אף הוא לאלוקינו. אנחנו נגאלים, והמניעות יוכלו לעכב את הגאולה אך לא למנוע אותה כלל.
כפרה על עוונות
שאלה
הרמב"ם כותב בהלכות תשובה שאם אדם עשה עבירה וחזר בתשובה אינו זז משם עד שמתכפר לו. אבל שמעתי בשם האר"י ז"ל, שזה לא ככה, ולחזור בתשובה זה לא מספיק. ואפילו אם זה חטא שרק תשובה מספיקה ולא צריך יו"כ או יסורים, עדיין זה לא מספיק ויש צורך בעוד דברים שיקרו לאדם או עוד תשובה ולא רק החזרה בתשובה הראשונה. איך זה מסתדר?
תשובה
עיין שערי תשובה לרבינו יונה, שער רביעי, שמה שהגמ' אומרת ביומא שאינו זז משם וכו' כמו כתבת, הוא על דרך הכללות, אבל עדיין יש צורך במירוק החטא, ולכן הגמ' אומרת שעולה מכפרת על עשה, ובימינו כתב ר"י לקרוא פרשת עולה לאחר הוידוי על החטא. וכך יש להסביר גם את מה שאמר האר"י, שאינו חולק כמובן על גמ' מפורשת אלא מוסיף שיש עוד רשימו של חטא על האדם לאחר שחזר בתשובה, ודוד עצמו אמר 'וחטאתי נגדי תמיד', והרי לא עבר על לאו שהרי אוריה מרד במלכות ובת שבע היתה עם גט של לוחמי בית דוד, ובכל זאת החטא היה לנגד עיניו גם לאחר התשובה שעשה, ומצינו שאפילו נענש עליו, ואם כן תשובה אינה מסירה את כל טומאת החטא אלא רק את העיקר שבו.
החזקת הציציות בקריאת שמע
שאלה
האם בשמע ישראל לקחת את הציציות מקדימה או להשאיר אותם, ראיתי שני מנהגים.
תשובה
רוב ישראל נוהגים להחזיק ביד ד' ציציות, לקראת קריאת שמע ובמהלכה. דעת המהרש"ל והגר"א להמנע מכך, ובימינו גדולי הדור הגר"ע יוסף והגרי"ש אלישיב לא לקחו ד' בידיהם אלא שתי ציציות קדמיות. הטעם הוא כדי שישאר האדם מסובב בציצית, הן הלכתית מצד הדעה שד' כנפות הוא גם במיקום שלהן, הן מצד הסוד שיש בזה ערך. למעשה תנהג כמו אבא ואל תשנה דבר.
בריתו של אברהם אבינו
שאלה
למה אומרים בברית בברכה להכניסו בבריתו של אברהם אבינו ולא בבריתו של השם?
תשובה
בריתו של אברהם היא הברית שכרת עימו ד', ואנו באים מצד המצווה בברית שהוא אברהם. ועוד, להזכיר זכותו להגן על האומה ועל התינוק, שבימי פסח רץ אברהם לאורחים לאחר הברית, כשבאו לבקרו שלושת המלאכים, ודמו הולך ונוטף מהפצע, ובזכות זאת אמר לו הקב"ה בזכותך אחוס על בניך בשני דמים ואפרע משונאיהם, דם פסח ודם מילה, עיין תנחומא וירא.
תפילה למען הנעדרים בזמן הלימוד
שאלה
בישיבה התיכונית שלנו בסדר בבוקר פותחים בשיר למעלות ושיר המעלות, למען הנעדרים.
אני ר"מ כיתה יא, ומתלבט אם תהילים צריכים להיות על חשבון הסדר ועוד בהתחלה כשיש מרץ, ואוכל לשנות זאת אם ההלכה שונה ממה שעושים אצלנו. מה לנהוג?
תשובה
עדיף שלא לומר תהילים במקום לימוד גמרא. במקום זאת, מיד כשהסדר מסתיים, תאחרו את ארוחת הצהריים או המנוחה בכמה דקות, והנהיגו אמירת תהילים, זהו מנהג חשוב מאד, בעיקר בימים אלו
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים