הרבנים הכריעו: זה המועמד הסרוג לרבנות הראשית

  (צילום: הלביא / ויקימדיה)

בתום הצבעה חשאית בחרה ועדת הרבנים בראשות הרב יעקב אריאל את הרב מאיר כהנא כמועמד הסרוג לתפקיד הרב הראשי האשכנזי, בבחירות הקרובות לרבנות הראשית לישראל.

בתום הסיבוב הראשון היו אלה הרב מיכה הלוי והרב מאיר כהנא שקיבלו את מירב הקולות. בסיבוב השני היה זה, כאמור, הרב כהנא שקיבל את תמיכת רוב חברי הוועדה.

בהודעת סיכום שיצאה מטעם הוועדה נכתב: "עם תום כינוס רבני הוועדה הבוחרת, ולאחר שמיעת כל הרבנים המועמדים שליט"א שהציגו את מועמדותם, בחרו רבני הוועדה ברב מאיר כהנא שליט"א כמועמד הדתי לאומי לרב האשכנזי לרבנות הראשית לישראל".

עוד נכתב: "כלל רבני הוועדה הבוחרת מאחלים לכבוד הרב הצלחה רבה בעשייה התורנית, ומתפללים לסיעתא דשמיא. כמו כן, רבני הוועדה הבוחרת מאחלים לרבנים המתמודדים הנוספים שליט"א המשך ברכה וסייעתא דשמיא בכל מעשיהם הברוכים. כפי שהכריע יו"ר הוועדה מו"ר הרב יעקב אריאל שליט"א, באם המצב החוקי ישתנה הוועדה תתכנס שוב לדון בנושא. נשיאות והנהלת הוועדה מודה לכל רבני הוועדה על תמיכתם החשובה בתהליך הכנה והיסודי שנערך לשם בחירת המועמד ולכבודה של הרבנות הראשית".

הוועדה כוללת 40 רבנים, והבוקר התכנסו 35 מהם ברמות שפירא בבית מאיר וקבעו כי למרות הודעת שר הדתות על דחיית הבחירות לרבנות הראשית, ברוב של 27 מול 8, הם מבקשים לערוך את הבחירות כבר עכשיו. יש לציין כי הרב שמואל אליהו, הרב דוב ליאור והרב אריה שטרן לא הגיעו לדיונים וההצבעות בוועדת הרבנים.

המועמדים שעמדו להצבעה:

הרב מיכה הלוי – רבה של פתח תקווה וראש ישיבת "עטרת נחמיה" בשכונת נחלת יצחק בתל אביב.

הרב מיכה הלוי (צילום: יעקב נחומי, פלאש 90)

הדיין הרב אליעזר איגרא – דיין בבית הדין הרבני הגדול. בבחירות הקודמות לרבנות הראשית נבחר על ידי הרבנים הסרוגים להיות המועמד של הציונות הדתית (במקביל לרב סתיו), והסיר את מועמדותו יומיים לפני הבחירות.

הרב אליעזר איגרא (מארק ניימן/פלאש90)

דיין הרב מאיר כהנא – אב בית דין הרבני באשקלון ויו"ר נציגות הדיינים הארצית. לשעבר ר"מ בישיבת ההסדר ירוחם.

הרב מאיר כהנא (צילום: הלביא, ויקימדיה)

הרב אברהם נחשון – רב הקהילה הסרוגה באלעד. לשעבר ר"מ וראש כולל בישיבת נווה דקלים.

הרב אברהם נחשון

כזכור, ביום שישי האחרון פורסם כי השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי החליט להאריך את כהונתם של הרבנים הראשיים בעוד חצי שנה והבחירות ייערכו רק בעוד שמונה חודשים. על פי הדיווח, ההחלטה של מלכיאלי הגיעה בשל עתירת 'נציגות בתי הכנסת הציוניים' ועמדת מספר המשפטים, המעלה חשש לפגיעה בטוהר הבחירות בשל הסמיכות של הבחירות לרבנות הראשית לבחירות המקומיות.