רב קבוצת יבנה וראש מכינת 'רוח השדה', הרב אילעאי עופרן, נגד המנהג במסגרתו מי שבני משפחתו עדיין בחיים, יוצא מבית הכנסת בזמן אמירת 'יזכור' בתפילת שחרית בחג השבועות ומכנה זאת "מנהג אכזרי".

לדבריו: "נסו לדמיין לרגע שבצפירה ביום הזיכרון, רק מי ששכל קרוב מדרגה ראשונה יעצור לדקת דומיה בשולי הדרך וכל מי שאינו בן למשפחה שכולה, ימשיך לנסוע בכביש כאילו כל הסיפור הזה לא נוגע אליו. אם קשה לכם לדמיין את הרעיון המביש הזה, חכו לבוקר של חג השבועות, כי סיכוי טוב שמשהו די דומה הולך לקרות אצלכם בבית הכנסת".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

הרב אילעאי עופרן

הרב עופרן מסביר: "בשבועות, כמו בפסח, סוכות ויום כיפור אומרים בתפילה 'יזכור'. בחלק מקהילות ישראל פשט מנהג אכזרי, שמי שקרוביו בחיים יוצא החוצה ביזכור, ומשאיר את היתומים והשכולים לבדם, כאילו מדובר במחלה מדבקת. על הדרך, מפספסים כל היוצאים את היזכור לקדושי השואה ולחללי צה״ל, במין איזו אמירה אטומה של ״ההורים שלי בחיים, אז כל המוות הזה לא קשור אליי".

"אם אתם בין היוצאים הקבועים, סיכוי טוב שאתם בכלל לא יודעים שהחלק שממנו אתם מבקשים להימנע נמשך בערך דקה ברוטו. הזכרת נשמות אמורה להיות רגע משותף של חיבוק וחיבור, לא רגע נפרד של פיצול וריחוק. האמונה התפלה הזו, לא צריכה להיות מה שמעצב את הקהילות ואת בתי הכנסת שלנו. גם מי שזכה וכל קרוביו בחיים (ולא, זה ממש לא הזמן להכניס לשכולים אצבע בעין ולומר תפילת הודיה על כך) יכול למצוא איזו סבתא, שכן או בן דוד, ולומר יזכור לעילוי נשמתם. אפשר גם לומר פרק תהילים. אפשר גם סתם לעמוד ולשתוק. אבל אל, פשוט אל תצאו ביזכור.