פיצויי אסון ורסאי: 22 שנה חלפו מאז ליל ה-24 במאי, בו התרחש האסון שבו נהרגו 23 ונפצעו כ-380 פצועים. לקח קרוב ל-17 שנה עד שמשפחות הפצועים וההרוגים קיבלו את הפיצויים. בכתבה שפרסמנו מוקדם יותר הבוקר (רביעי) אחת הפצועות, הילה מזרחי סיפרה לסרוגים כי הסכום שהתקבל הוא זעום ביחס לצורך בו ואף הסבירה כי אביה מת לפני קבלת הפיצויים בעקבות הזמן הרב שעבר.
בשל כך שוחחנו עם עורך הדין ד"ר אסף פוזנר, שייצג את רוב משפחות הפצועים וההרוגים ושיתף על הקושי שהמשפחות עברו, על הטענות שיש לו כלפי המדינה ועל ההסתכלות שצריכה להיות כלפי אסונות בכלל.
מה סכום הפיצויים שהמשפחות קיבלו?
"הסכום זז במרווחים גדולים, אנשים שהיו באירוע ולא קרה להם שום דבר, כלומר שלא היה להם נזק נפשי, בית המשפט נתן להם 75,000 שקלים. לעומת זאת, יש אנשים שקיבלו הרבה מאוד כסף כי נגרם להם נזק. אין מחירון, כל אחד לפי המידה שלו. זה גם תלוי בכל אדם ומה היה לו לפני כן." אדם שהרוויח 5000 שקלים לפני זה דבר אחד ואדם שקיבל לפני כן 40,000 שקלים זה דבר אחר- הוא יקבל פי שמונה גם אם זה לא הוגן".
עורך הדין ד"ר אסף פוזנר (צילום: ניב קנטור)
ע"וד פוזנר שליווה את התיק והמשפחות במשך שנים מסביר: "המדינה הייתה ללא ספק יכולה לעשות יותר, כאשר אנשים מקבלים את סכומי הפיצוי, זה מאפשר להם לעבור לחיים חדשים. ברגע שאתה מקבל כספים עשרים שנה אחרי אירוע אז אולי קיבלת הרבה יותר אבל להשתקם לא השתקמת."
"כל השנים האלה של ההליכים שדשים בנושא, ובתי המשפט זה כמו לחטט בפצע. המדינה הייתה צריכה להחיש את התהליכים בצורה גדולה מאוד".
"קהילה שלמה קורסת"
זירת אסון ורסאי (אבי אוחיון, לע"ם)
"ממד הזמן זה לא רק כסף. בניגוד לתיק רגיל, כשאדם נופל באמצע הרחוב יש לו כל מיני מעגלי תמיכה, משפחה, חברים וילדים. לעומת זאת כשקורה אירוע כמו ורסאי כל המעגל נופל. מצב של קהילה שלמה שקורסת. המדינה לא יכולה להתעלם מהדבר הזה. כשקהילות שלמות קרסו בתקופת הקורונה המדינה גילתה נדיבות. אם לא פותרים את הבעיה יש קהילות שלמות שיאבדו."
"הכנסת והוועדה בראשות משה גפני רצתה לסייע ונחקק חוק ב-2001 כדי לסייע באסון ורסאי, המחשבה של דמי החוק הייתה שיתנו עזרה מסוימת לתקופה קצרה ותיק הנזיקין יסתיים בתוך תקופה הנראית לעין, בפועל לא רק שמוססו את החוק הזה ואנשים קיבלנו סכומי כסף מזעריים של עשרות אלפי שקלים, אלא שמעבר לזה, התקווה שהתיק יסתיים בתוך זמן הנראה לעין לא התממשה ואז השארנו קהילה שלמה במצב אסוני".
"בכנסת הקודמת ניסתה חברת הכנסת אפרת רייטן להעביר חוק של אסונות המוניים", אחד מעקרונות החוק הוא מתן סיוע מידי, אך החוק לא אושר באופן סופי. "המדינה בסוף הודתה באחריות אבל זה קרה 15 שנים מאוחר מדי כי כל הזמן אמרו לנו שבאוצר רוצים לדעת כמה זה יעלה לנו. זו הסתכלות לא אנושית. זו התובנה שלי מאסון ורסאי."
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
