שגריר אזרבייג'ן בישראל: "נרחיב את שיתוף הפעולה"

חודשיים אחרי פתיחת השגרירות המקומית, שגריר אזרבייג'ן בישראל מוכתר ממדוב הגיע היום (ראשון) לראיון באולפן סרוגים, בו סיפר על הנסיבות שהובילו לפתיחת השגרירות אחרי 31 שנים של יחסים דיפלומטיים, היעדים שהוא רוצה לקדם בקשרים עם ישראל וההתקרבות לישראל בזמן ששאר מדינות ערב מהדקות יחסים עם איראן.

צפו בראיון המלא:

השגרירות של אזרבייג'ן בישראל נפתחה רק עכשיו, למרות שיש לנו מעל 30 שנה של יחסים דיפלומטיים. למה לא פתחתם שגרירות לפני כן?

"היו לנו יחסים דיפלומטיים עם ישראל במשך 31 שנה, ובמהלך הזמן הזה אנחנו זכינו לשיתופי פעולה רבים שהניבו פירות בתחומים שונים. רמת היחסים הפוליטיים בין אזרבייג'ן וישראל היא גבוהה, גם ברמת המנהיגות, וגם ברמה של משרדים שונים. הרבה ביקורים מדיניים נערכו. לא היה לנו שגרירות, אבל זה לא היה מכשול ועדיין יצרנו שיתופי פעולה מוצלחים בין ישראל ואזרבייג'ן".

לדבריו, "היחסים שלנו גדלו בהדרגה כל שנה כשהשלמנו פרוייקטים והבאנו הישגים מסויימים, ובשלב מסויים החלטנו שזה הרגע הנכון בשבילנו להתקדם לצעד הבא. עבורנו באזרבייג'ן, פתיחת השגרירות בישראל אף פעם לא הייתה המטרה הסופית. גם עכשיו אנחנו מגדירים את פתיחת השגרירות כדף חדש ביחסים שלנו, וככלי להעלות את שיתוף הפעולה שלנו עם ישראל לרמה גבוהה יותר. כיום, אנחנו מאמינים שעם השגרירות הפתוחה בישראל, נוכל להרחיב ולפתח את שיתוף הפעולה שלנו בתחומים שונים".

"רוצים יותר קשר בין האנשים"

כשנשאל על התחומים שבהם אזרבייג'ן וישראל יוכלו לשתף פעולה, ממדוב אמר כי "כיום כבר יש לנו שיתופי פעולה בתחומים שונים. לדוגמה, אחד התחומים הוא החקלאות. כידוע, לישראל יש טכנולוגיות מפותחות מאד בחקלאות, בהתחשב במיקום של ישראל במדבר. גם לאזרבייג'ן יש פוטנציאל חקלאי טוב, וכבר יש הרבה עבודה שנעשית".

עוד ציין כי "אזרבייג'ן משתפת פעולה עם ישראל בתחומי החינוך, אימוני מדע, טכנולוגיה ואמנות, תקשורת, וטכנולוגיות סייבר. גם תיירות מהווה תחום חשוב, אנחנו רוצים להגדיל את כמות התיירים. כל אלה הדברים שעשיתם או שנמצאים בתהליכי עשייה. אחת המטרות של השגרירות תהיה להגביר את התקשורת הבין-אישית, בין אם בתרבות, בחינוך, באמנות, או במזון – רוצים שיהיה יותר קשר בין האנשים. אנחנו מאמינים שיש הרבה מאפיינים משותפים בין אזרבייג'ן וישראל, ואנחנו צריכים לאפשר לאנשים לבחון אותם יותר".

מה החשיבות של הקשר והיחסים הדיפלומטיים בין ישראל ואזרבייג'ן?

"היחסים הדיפלומטיים שלנו הם יחסית חדשים, 31 שנה זה לא הרבה זמן, אבל הם נבנו על בסיס היחסים החזקים של האזרבייג'נים והיהודים. יש לנו קהילה יהודית באזרבייג'ן שהייתה שם במשך מאות שנים, הם גרים בבאקו, בקובה ובערים שונות. במחוז קובה ש כפר אדום מפורסם שמורכב כולו מיהודים, וכיום זהו מוקד ההתיישבות היחיד מחוץ לישראל שבו גרים רק יהודים".

"לאורך השנים, אזרבייג'ן פיתחה חוש של רב-תרבותיות, שבו נציגים של קבוצות אתניות שונות ודתות שונות גרים בארצנו בהרמוניה, אחד עם השני. הם יכולים לבטא את זכויותיהם הדתיות, לחגוג את החגים והימים הלאומיים שלהם. כיום יש כ-80 אלף יהודים מאזרבייג'ן שעלו לישראל, והם גרים פה ביחד עם כל החברה הישראלית. ותורמים לפיתוח החברה שלכם פה. אני מאמין שהקשרים בין בני עמנו, שפותחו במשך מאות שנים, מהווים את הבסיס המרכזי ליחסים שלנו".

"מאמין שלישראל יש את היכולת לשמור על ביטחונה"

בזמן שאזרבייג'ן מחזקת את יחסיה הדיפלומטיים עם ישראל, שאר המדינות המוסלמיות מעדיפות לחזק את היחסים הדיפלומטיים דווקא עם איראן. "לאורך שנות עצמאותה, אזרבייג'ן נהגה לבנות יחסים עם כל המדינות, לא משנה איפה הן נמצאות" הסביר ממדוב. "כמובן שנקטנו במדיניות לשמור על יחסי שכנות טובים עם כל שכנינו, או לפחות לנסות ליצור יחסים כאלה, ולכן היו לנו יחסים דיפלומטיים גם עם איראן".

"לצערי, אחרי מלחמת 44 הימים ב-2020, כשאזרבייג'ן שחררה את שטחיה – בזמן הזה ואחריו ראינו צעדים שלא קודמו על ידי אזרבייג'ן, וזה הוביל להידרדרות ביחסים בין אזרבייג'ן ואיראן" הוסיף ממדוב. "אבל היחסים שלנו עם ישראל התחילו הרבה לפני כן, עוד בשנות ה-90, ותמיד אמרנו שהיחסים שלנו הם במסלול דו כיווני. הם לא מכוונים כלפי כל מדינה אחרת, כי אנחנו לא מתערבים בענייניה הפנימיים של מדינות אחרות, וזו גם הציפייה שלנו – שמדינות אחרות לא יתערבו בעניינינו הפנימיים או החיצוניים".

יש משהו שאזרבייג'ן יכולה לעשות כדי לוודא שאיראן לא תגיע לנשק גרעיני?

"אני מאמין שלישראל יש את היכולת לשמור על ביטחונה האישי, עם כל הטכנולוגיות המפותחות והפיתוחים שמה. אנחנו מדברים עם כל המדינות, גם השכנות וגם מעבר, וקוראים ליציבות וביטחון. בתור מדינה שסובלת מסכסוך ומכיבוש של ארצנו על ידי ארמניה השכנה במשך שנים רבות, אנחנו יודעים מה המחיר של יציבות וביטחון. היום אנחנו במסלול של בניה מחודשת שלו לתוך האזור שלנו בקווקז ובמחוז הרחב יותר, וכמדינה אנחנו תמיד תמכנו בכל יוזמה שיכולה להוביל לשלום וביטחון".

אתה חושב שאפשרי להגיע להסכמי שלום כאלה?

"אנחנו רק יכולים לקוות לכך, ואנחנו מוכנים לסייע. כיום אנחנו בדיונים עם ארמניה על הסכם השלום שלנו, אחרי סיום הסכסוך ב-2020 ושחרור האדמות הכבושות שלנו. אנחנו עדיין בדיונים איתם, והעובדה שאזרבייג'ן, אפילו אחרי שנים רבות של כיבוש, עדיין מחוייבת לשלום ועדיין מקדישה את כל המאמצים כדי לקדם את הסכם השלום הזה ונורמליזציה ביחסים עם ארמניה, מהווה סימן שאזרבייג'ן מאד מחוייבת לשלום ולאספקט השלום".