איך מתמודדים? מדינת ישראל עוברת תקופות לא פשוטות מבחינה ביטחונית בתדירות גבוהה, מבצע "'מגן וחץ'" פגש אנשים רבים בסיטואציה מורכבת. הורים רבים מתמודדים עם השאלה איך להנגיש לילדים את הסיטואציה. מה עושים עם התחושות שעולות באנשים הבוגרים בכלל ובמתמודדי הנפש בפרט, התמודדות עם החרדות והלחצים.

שוחחנו עם  ד"ר שי חן גל, פסיכולוג ראשי של "עמל ומעבר", לאיזה נקודות חשוב לשים לב בהקשר של שגרה, מה כדאי לעשות ובאלו מקרים כדאי ללכת להיעזר באיש מקצוע.

"רוב הילדים ובני הנוער גם בעוטף עזה מצליחים לחזור לשגרה בקלות" אומר ד"ר חן גל, "כי יש להם כוח התפתחותי מאוד חזק. גם כשהם נחשפים למשהו חזק וקשה – יש להם כוח התפתחותי".

נחלק את קבוצות האוכלוסייה לארבע: ילדים, בני נוער ומבוגרים – בדגש על הורים ומתמודדי נפש.

ילדים:

(צילום: shutterstock)

"עדיין קיימים חמישה עד עשרה אחוזים שמתקשים לחזור לשגרה" אומר ד"ר חן גל. "בדרך כלל אלו ילדים שאנחנו יכולים לאתר אותם לפני. למשל, ילדים שעברו טראומה בעבר, מוות של מישהו קרוב או קושי חברתי מאוד גדול. אלו ילדים פגיעים".

כיצד מתבטאת הטראומה? "הרטבות בלילה או חרדת פרידה, כלומר פחד להתנתק מההורים בעצבנות ובאלימות, קפיצות מכל מיני רעשים, אמבולנס וכ"ו. צריכים סוג של תמיכה".

אז כיצד לנהוג במקרים כאלה:

1. להקפיד על חזרה לשגרה, להקפיד על סדר היום שהיה קודם וחזרה על פעולות שגרתיות

2. ההורה כמגדלאור משפיע על ההתמודדות של הילד. כש"אנחנו בסדר ואנחנו חזקים" – אז גם הילד. והפוך, אם ההורה יהיה בלחץ זה ישפיע על הילד. התגובה של ההורה מפרשת עבורם את המציאות.

3. ציפייה – אם מצפים מהילד שעכשיו יחזור לשגרה אז זה מה שהוא יעשה. ההורים יצפו מהילד לחזרה לשגרה רגילה, "נכון עברנו ימים קשים – אבל אנחנו חוזרים לתפקוד רגיל".

4. פעילות – לעודד את הילד לעשות פעילות אקטיבית, היא נותנת ביטחון. לעודד להיפגש עם חברים, אם יש חוגים – לצאת לחוגים, לצאת החוצה.

5. לשים לב לילדים שלא ממש חזרו חזרה. זה יכול להתבטא בחלומות, בהתנהגות עצבנית. לפעמים מספיק להם מפגש או שניים עם איש מקצוע והם יוכלו להחזיר אותם לשגרה, לא דווקא תהליך ארוך בשביל לשחרר את החרדה. כמעט כל הקופות מאפשרות את זה בחינם וזה יכול להיות מאוד משמעותי".

בני נוער:

להיות שם בשביך הילד שלי (צילום: שאטרסטוק)

בקרב בני נוער התמונה דומה: "המצוקה תבוא לידי ביטוי בתגובה אלימה או התכנסות פנימית, פחות קשרים חברתיים או ההפך, משהו מאוד מוחצן, ואלימות"

גם כאן ישנם טיפים איך להתמודד:

1. בן נוער מסתכל על ההורים, וחשוב שההורים יפגינו ביטחון. גם אם עברנו ימים קשים.

2. פעילות, לצאת עם חברים, לעודד את בן הנוער לצאת ולא להישאר בבית.

3. שיחה אחת או שתיים יכולה לעזור לחזור לשגרה, קצת לעבד את החוויות. בני נוער יותר ורבליים מילדים ולכן זה יכול מאוד לסייע להם. ההורים לפעמים מפחדים שאיש מקצוע יחזיר לחרדה, אבל הנער ירגיש מספיק בטוח בשביל לשתף וזה יעזור לו לעבד את החוויה. עוד מדגיש ד"ר חן גל כי לא מדובר דווקא בתהליך ארוך, לפעמים מדובר במפגש או שניים שיכולים לעזור.

הוא מוסיף כי גם אצל ילדים וגם אצל מבוגרים כדאי להפחית חשיפה לתקשורת.

(אילוסטרציה: שאטרסטוק)

בוגרים בכלל והורים בפרט:

(צילום: שאטרסטוק)

אם תגובת הילדים תלויה גם בתגובת המבוגרים, כיצד עליהם לנהוג כאשר הם מרגישים תחושות קשות של לחץ וחרדה?

הדברים שהורים צריכים לדעת:

1. גם להורים מותר להרגיש חרדה ומצוקה, זו לא בושה. זה מראה שהם מתמודדים בצורה נכונה. לא לחשוש מרגשות

2. להתקשר לאנשי מקצוע, מפגש או שניים, לא להתבייש לפנות עזרה.

3. פעילות גופנית משחררת חומרים במוח, בעיקר לבריאות הנפשית.

4. לשלוט על צריכת החדשות, גם אצל מבוגרים עודף צפייה זה מוסיף חרדה, צריך להגביל.

בקרב מתמודדי נפש

מתמודדי נפש יותר פגיעים לפתח חרדה, הם הקבוצה הראשונה שעלולה להגביר חרדה והתגובות הפוסט-טראומתיות יעלו. זיכרונות של אירוע טראומתי יחזור, זו האוכלוסייה שהכי סובלת מהמצב הביטחוני. אז איך כדאי להתנהל?

1. צריך להיות בקשר עם המטפל.

2. לדעת שזה טבעי ושזה גל שבא ויורד.

3. לשתף אנשים, לא להישאר לבד, לא להתבייש. גם אם מדברים על חזרה לשגרה. הרבה פעמים מתביישים בזה שקשה לישון, שאין מצב רוח. צריך לדעת שאין במה להתבייש, וגם שהבושה מעצימה את החרדה.