למרות שזו האווירה בחודשים האחרונים, ההסלמה השבוע הייתה חריגה יחסית לתקופה האחרונה, ושני הצדדים הגיבו בצורה תקיפה יותר מהמקובל.

ולא, אני לא מדבר על הסבב הקצר בין ישראל לעזה, וירי עשרות הרקטות לעבר יישובי הדרום והתגובה הצבאית המאופקת נגד ארגוני הטרור ברצועה.

ההתכחשויות ההדדיות בין ראש הממשלה נתניהו לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ואנשי עוצמה יהודית עלו השבוע שלב, עד כדי איומי פיטורים ועזיבת הקואליציה.

תחילה סברו במערכת הפוליטית שמדובר רק בהוצאת קיטור לצרכי יחסי ציבור, כמעט מתואמת עם לשכת נתניהו, כדי לאפשר לבן גביר להראות שהוא נאמן לערכיו.

אבל הפעם זה היה נראה קצת אחרת. בין הצדדים מתפתח כעס אמיתי על רקע המדיניות הביטחונית של ישראל אבל גם על ההשפעות האלקטורליות שבאות איתה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

הצהרת בן גביר בשדרות (צילום: לשכת השר)

בכל הסקרים גוש הימין נחלש דרמטית, אבל שני המפסידים הגדולים אלו הליכוד ועוצמה יהודית, כאשר האחרונה אפילו מתקרבת לאחוז החסימה.

למען האמת שזה לא רק מול אנשי בן גביר, גם מול הציונות הדתית רף המתח עולה. נשות המפלגה, אורית סטרוק ומיכל וולדיגר הגדילו לבקר קשות את הממשלה שהן חברות בה, ואמרו אפילו שהיא "נכשלה".

העניין שאת הדייסה הזו, הם בישלו לעצמם, כי במהלך השנה וחצי באופוזיציה הם הבטיחו מדיניות אחרת, ושינוי אסטרטגיה ביטחונית.

בזמן ממשלת בנט-לפיד, המחנה הלאומי שחט אותם והאשים את אנשי הקואליציה בגל הטרור עדי כדי "ריקוד על הדם", בטענה שהם תלויים במועצת השורא, גם להכרעות צבאיות.

שינוי משוואה? לא כל כך מהר

נישאים על הבטחות לא ריאליות ועל הרים של צפיות, הרשימה המאוחדת של בן גביר וסמוטריץ' קיבלה מנדט לשינוי המשוואה אך נכון לעכשיו לא מצליחים לפדות את הצ'ק מהציבור.

נתניהו מצידו נשאר מתון מבחינה ביטחונית, ולמרות הדם הרע עם שר הביטחון גלנט, הוא נשען עליו בתור שותף לתפיסה ביטחונית שמרנית, וממשיך את הקו המסורתי שלו מול המלחמה בטרור – מבלי לשבור את הכלים.

נתניהו וגלנט (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

מה נשאר בסל הכלים של הציונות הדתית ועוצמה יהודית נגד ראש הממשלה? למען האמת, לא הרבה, כי איומים הפרישה לא נלקחים ברצינות, ולמרות שהכדור נמצא בידיים של בן גביר וסמוטריץ', הם כאמור מוגבלים מאוד, ואין להם לגיטימציה ציבורית לפרק את הממשלה במצב הנוכחי.

במצב שנוצר אין להם ברירה אלא להודות במגבלת הכוח שלהם, ולהודות בפני הציבור שמה שהם דרשו, לא יוכל להתקיים, בטח לא בטווח הזמן המיידי.

ציבור הבוחרים אולי רוצה תוצאות מהירות, אבל זה רק בגלל שראשי המפלגות הבטיחו להם את זה, בתור משימה קלה לביצוע.

הגיע הזמן שארבעה חודשים אחרי הקמת הממשלה, הציבור ישמע את האמת ויבין שהמציאות הרבה יותר מורכבת מהסיסמאות שמכרו להם במערכת הבחירות.

לא להוליך שולל

מפלגות הימין שיווקו לציבור פתרון קסם, כאילו שהדחת ממשלת בנט ולפיד תביא שקט וביטחון, אבל העולם לא עובד ככה. האויב תמיד חיכה בפתח, מבלי תלות בזהות היושבים על שולחן הממשלה.

נזק הירי בעיר שדרות (צילום: חיים גולדברג)

אין זה אומר שלא צריך להילחם על האג'נדה שבשמה נציגי הימין נשלחו לכנסת, אבל לציבור מגיע לשמוע את האמת – גם אם היא קשה.

כמו שאת קידום הרפורמה המשפטית, הקואליציה השכילה (באיחור) להבין שייתכן וייקח יותר זמן לממש, כך גם בתחום המדיני-ביטחוני.

זו אולי קלישאה אבל "עם ישראל לא מפחד מדרך ארוכה", וטוב שמנהיגיו לא יוליכו אותו שולל.