שר החינוך יואב קיש אמר היום (רביעי) בחידון התנ"ך העולמי כי מעמד התנ"ך במערכת החינוך בישראל הוחלש בשנים האחרונות, וכי משרדו יוביל מגמה שונה ותעודד בקיאות בספר התנ"ך.

בברכתו לחידון אמר שר החינוך: "חידון התנ"ך שבא לעולם ביוזמתו של ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל דוד בן-גוריון, הפך זה מכבר לאירוע תרבותי רב חשיבות בחייה של מדינת ישראל. מעטים יודעים שגם מפעל חשוב זה זכה בראשית דרכו, כנהוג במקומותינו, לקיתונות של ביקורת".

"החידון, כך טענו אישים שלימוד התנ"ך היה יקר ללבם, הינו סך הכל "שעשועון" המרגיל אנשים לשינון ולמידה בעל פה במקום לפתח חשיבה פילוסופית ומחקרית של התנ"ך. הוגי חידון התנ"ך לא היו שותפים לתפיסות אלה. הגם שרובם היו רחוקים מן ההוויה הדתית של התנ"ך כספר מצוות הם ראו חשיבות רבה בלימוד אינטנסיבי של התנ"ך על שלל אירועיו וגיבוריו".

"ראשי ההנהגה ראו חשיבות רבה בהנגשת התנ"ך להמוני בית ישראל בדרך תחרותית קלילה ובמידה רבה – גם מבדרת, ובלמידה חוזרת ונשנית המיועדת לרכוש בקיאות בספר הספרים ובטקסטים מגוונים שלו" אמר קיש, "כך, כמעט מבלי משים, וכאילו באקראי, הפכה המצווה הגלומה בתנ"ך, המוכרת לכל יהודי שומר מצוות: "ושיננתם לבניך", לדף הנחיות של משרד החינוך שעודד חתירה לבקיאות בתנ"ך ולימוד בעל פה של טקסטים מכוננים בתנ"ך".

"רבים מבין המבוגרים הנמצאים באולם זה ואלה השומעים אותנו מעל גלי האתר או רואים אותנו מבעד למסכי הטלוויזיה זוכרים היטב כיצד למדו לשנן את שאלתו המצמררת, חסרת המענה הממשי, של יצחק אבינו המופנית אל אביו, אברהם אבינו: "הנה האש והעצים וְאַיֵּה השה לעולה"? את שירת דבורה לאחר הניצחון על צבאות סיסרא, וכמובן כמובן את קינת דוד הבלתי נשכחת על המלך שאול ובניו שנפלו במערכה נגד האויב הפלישתי: "הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גיבורים" היה משפט שהוקרא לא אחת בימי זיכרון. רבים מאתנו זכרו חלק ניכר מן הקינה, וכולנו הרגשנו את הרעד בגופנו למשמע מלים אלה".

"ימים אלה חלפו להם לאורך השנים. מגמה חדשה השואפת להתאים את תכניות הלימוד לצרכיה של מדינת ישראל בעולם משתנה, הובילה להיחלשות מעמדו של התנך במערכת החינוך של ילדי ישראל" אמר שר החינוך, "משרד החינוך בראשותי יוביל מגמה שונה. אנחנו רואים בתנ"ך יצירת מופת בעלת חשיבות עליונה לקיומו של העם היהודי ומדינת ישראל. לימוד התנ"ך אינה הדתה. אהבת התנ"ך משותפת לכולנו".

"אנחנו נפעל בכל היכולת שניתנה לנו כדי להעצים את לימוד התנ"ך במסגרת לימודי תקומת ישראל בארצו. נפעל לעודד העמקת הבקיאות בתנ"ך בקרב ילדי ישראל במקביל להרחבת המימד העיוני, המחקרי והביקורתי של לימוד התנ"ך. אנו נשאף לכך שמורי ישראל יְלַמְּדוּ את אירועי התנ"ך והטקסטים הנלווים, תוך ניסיון מודע לפתח דיון חופשי, פתוח ומעמיק בשאלה עד כמה ניתן ללמוד מהם לאירועים בימינו אלה".

"כל זאת" הדגיש קיש, "מבלי שייעשה ניסיון להטיף, או לכפות על מי מילדי ישראל, אורח חיים כלשהו. בְּעֵינַי, מעבר לחשיבותו הדתית וההיסטורית התנ"ך הוא מקור רב ערך לביסוס האחדות בעם ישראל. התנ"ך מהווה יצירה דתית, לאומית, היסטורית, מדינית וספרותית. התנ"ך הוא "מדורת השבט" של כל עם ישראל: דתיים חילוניים אשכנזים וספרדים אנשי מרכז ואנשי פריפריה. הוא שייך לכולם, ואיש אינו יכול לְנַכֵס אותו אליו באורח בלעדי".

"אין זה מקרה שמגילת העצמאות הזוכה לעדנה רבה בימים אלה כפי שמעולם לא זכתה לה, מציינת כבר בפתיחה את "ספר הספרים הנצחי" שהעם היהודי הנחיל לעולם כולו. מעבר לכך, בבואם להגדיר את הערכים המוסריים שעליהם תתבסס מדינת ישראל: יסודות החרות הצדק והשלום, שוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחיה לא שכחו מנסחיה של מגילת העצמאות להדגיש שמדינת ישראל תפעל בהקשר זה "לאור חזונם של נביאי ישראל".

"ברגע המכונן של העם היהודי בחרו ראשי ההנהגה בישראל להסתמך על מקורות עבריים שורשיים במקום על מקורות אוניברסאליים. מי יתן ודרך זו של הכרת נכסי צאן ברזל הגלומים בתנ"ך ובמחשבת ישראל לדורותיה, ילוו את דרכם של גופים ומוסדות רבים במדינה. כל זאת מבלי להמעיט בהכרת העושר התרבותי שהנחילו לעולם עמים אחרים. בימים קשים אלה אנו רואים לצערנו התחזקות מגמות המאיימות לפרום את עבותות האחדות שבמשך שנים הפכו אותנו לעם מלוכד למרות המחלוקות בתוכנו".

השר קיש הוסיף: "במשבר הקשה אליו נקלענו בימים אלה, אנו רואים לנגד עינינו את האור הגדול של ספר הספרים, את האהבה וההוקרה הרבה שרוחשים לו, זרמים מנוגדים בחברה הישראלית, כאחד מן המרכיבים היכולים, בעזרת השם, לחזק שוב את האחדות בתוכנו ו"לחדש ימינו כקדם".

"כאן במדינת ישראל, כך אני מאמין בכל לבי, יכולים אנו להתאחד סביב התנ"ך וארץ ישראל כדי לבנות כאן חברה דמוקרטית-ליברלית מתקדמת ומשגשגת ספוגה באהבת הארץ והתנ"ך, המעניקה לבניה ובנותיה חופש מלא לחיות על פי דרכם ולקיים דו שיח מכבד ומכובד סביב נושאים הנתונים בינינו במחלוקת".