סיפורה של חלקה 9 - שכל כולה עם אחד | נאום הנשיא - סרוגים
newsletter preview

תהיו הראשונים להתעדכן!

נרשמים לניוזלטר של סרוגים ומקבלים מדי יום את החדשות והעדכונים הכי חמים ישירות למייל.

סיפורה של חלקה 9 – שכל כולה עם אחד | נאום הנשיא

הנשיא הרצוג התייחס בנאומו לחלקה מסויימת בהר הרצל הנושאת בחובה סיפורים שונים של כלל רבדי החברה הישראלית | הנאום המלא

חדשות סרוגים
סיפורה של חלקה 9 - שכל כולה עם אחד | נאום הנשיא
  (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

על רקע המחלוקות העזות שמפלגות את החברה הישראלית בימים אלה, וכשנדמה שהמכנה המשותף והמטרות העליונות המחברות את חלקי העם נזנחו מאחור, בחר נשיא המדינה יצחק הרצוג לספר בעצרת הממלכתית את סיפורה של חלקה צבאית אחת – חלקה 9, באיזור א׳ של בית העלמין הצבאי בהר הרצל.

"מחר עם עלות השחר, נצא ברבבותינו, ונגיע לבתי העלמין; אל החלקות הצבאיות. הן, שמספרות את הסיפור הישראלי הייחודי כל כך. הן, שמספרות את המגוון והיחד. פנים. שמות. אבנים. מצבות. לוחות האבן המונחים על קברם, הם לוחות של ברית – ברית גורל וברית ייעוד.

חלקה 9, אזור א

על חלקת קברים אחת, אני מבקש לדבר כאן הערב, חלקה אחת, קטנה: חלקה: 9, אזור: א, מִתַשַ"ח, בבית העלמין בהר הרצל, בירושלים.

(צילום: אבי אוחיון/ לע"מ)

בפתח החלקה, שורה ראשונה, קבר ראשון – ניצבת בדממה, מצבתו של הצעיר בחללי החלקה, טוראי יוסף צבי שטראוס. יוסי, יליד הונגריה, נער צעיר, חרדי, פליט שואה, הצטרף לחבורת הנוער של "אגודת ישראל", עלה בספינת המעפילים "לטרון" גורש לקפריסין, התעקש וחזר. הוא היה תלמיד ישיבת 'קול תורה' בירושלים, שבברכת רבותיו, התנדב למערכה, ונפל בקרב באזור ארמון הנצי"ב, כשהוא רק בן שבע עשרה.

לצידו של יוסי, טמון יוסף – יוסף אַחְרָק, שעלה ארצה מתימן, שלוש שנים לפני שנהרג בהגנה על שכונת מאה שערים בירושלים. "הוא חלם לבנות חיים חדשים במולדת האהובה", כך כתבו קרובי משפחתו, על יוסף, שהניח אחריו אישה צעירה ותינוק בן כמה חודשים. וקו נמתח, מהונגריה לתימן, ומשתיהן לירושלים – לחלקה תשע.

(צילום: אבי אוחיון/ לע"מ)

כאשר ביקשו מהקונסרבטוריון של ירושלים לשלוח את אריק פֶנִיגְשְטֶיין, המוסיקאי המחונן, להשתלמות מעבר לים, הוא סֵרֵב ואמר: "לא אוכל לעזוב את הארץ בזמן המאבק". סמל ראשון אריק פניגשטיין, צבר, בן ירושלים, שנמנה עם שורותיה של משטרת ישראל, במקביל לשירותו כחובש ב"הגנה", היה להרוג הראשון של כוח המגן הישראלי, לאחר קום המדינה.

בשעה שחילץ פצועים מהתופת, סמוך לעיר העתיקה בירושלים, פגע כדור רובה ברימוני היד שהיו על גופו של המוסיקאי–החובש מחלקה תשע בהר הרצל. הוא נהרג במקום. הבלדה, הגיעה לקיצה.

(צילום: אבי אוחיון/ לע"מ)

ביום בו נפל אריק, נהרגה גם רחל. על מצבתה כתוב: טוראי רחל זֶלְצֶר-רייס בת עָדָה וישראל. וכשמתבוננים במצבה הסמוכה, תובנה איומה מפלחת את הלב, למקרא המילים: טוראי עדה זֶלְצֶר-רייס. רחל בת עדה. רחל וְעָדָה. אם ובת. עדה שנפרדה מ'ציפור נפשה' – הלא היא ביתה רחל – עת נמלטו מידי הנאצים. וחלפו השנים, והשוחט הנאצי שחט, ואם וביתה נפגשו כאן בירושלים, כנגד כל הסיכויים.

רחל, התגייסה, לחמה בגוש עציון, ונפלה כלוחמת לח"י, על "גג המוות", הסמוך לעיר העתיקה. כשהודיעו לעדה על מות בתה היא אמרה: "אני כבר יודעת". כעבור שלושה חודשים מתה גם היא, משברון לב. מפקדת ההגנה הודיעה: "מתה אם החולים והפצועים". ובחלל האוויר צף ועולה פיוט הימים הנוראים: "שִׂיחוּ לְאִמִּי כִּי שְׂשׂוֹנָה פָּנָה הַבַּת אֲשֶׁר יָלְדָה הָייתה לְאֵשׁ וּלְמַאֲכֶלֶת מָנָה. צַר לִי לְאֵם תִּבְכֶּה וְתִתְיַפֵּחַ, עוֹקֵדת וְהַנֶּעְקֵדֵת וְהַמִּזְבֵּחַ".

(צילום: אוליביה פיטוסי/ פלאש90)

והמצבות הדוממות – לוחותיה של הברית, ממשיכות לדבר, בקול דממה דקה: רחמים אליעזר – איש גיוס חוץ לארץ – מבולגריה, ורפאל פֶרְגִי פָדְלוֹן מִלּוּב, וליאון מוריס אָמְזֶל מצרפת, ודויד הר זהב ואפרים אוסטר מפולין; ויעקוב ורנר מילר – יליד גרמניה, וישראל פניגשטיין – הקוּפַאי מקולנוע "אוֹרְיוֹן": כולם-כולם – טמונים בחלקה 9. דויד נתנאל מינץ – שאביו נרצח במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, לצד הנרי פֶרְנֶבּוֹק – שאביו נרצח באושוויץ; ואורי כהן – שבתחילה התנדב לצבא הבריטי, ומקום מנוחתו בשורה 6, בסמוך לאיש האצ"ל רפאל מייק מיקא – שבשורה 5.

כולם שילמו בחייהם

לכולם כתובת אחת – חלקה 9, הר הרצל, ירושלים. כולם – מכל הגוונים, ארצות המוצא, המקצועות ואורחות החיים; כולם האמינו בתקומת ישראל בארצו, כולם חלמו על מדינת ישראל, כולם רצו לבנות ולהבנות בה. כולם שילמו בחייהם את מחיר הבית הלאומי המשותף, כאן בארץ מולדתנו.

באדיבות ערוץ הכנסת

"עזבתי כדי לבנות חיים חדשים", כך כתב לאחותו בן ציון – סרגי'ו – פָּבוֹנְצֶ'לוֹ, גם הוא מחלקה 9; שעלה מרומא מעט לפני שנפל, כשהוא בדרכו ללוות שיירות לירושלים הנצורה. "כאן קוראים לי בן ציון. כאן אצור חיים חדשים. ללא דעות קדומות וללא הבדל בין אדם אחד למשנהו". והמילים שלו, האחרונות, מהדהדות אצלי, ולא עוזבות. מוליכות את הלב שוב ושוב לאותו מקום. חלקה: 9, אזור: א, בית העלמין בהר הרצל, ירושלים. חלקה אחת. חלקת אלהים קטנה. חלקה שכל כולה עם אחד.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו